מערת חוני המעגל: כל הפרטים על המקום הקדוש שנשכח

אחת הצרות השכיחות בארץ ישראל היא עצירת גשמים. ומי איננו מכיר את הסיפור על חוני המעגל שעג עוגה ועמד בתוכה, עד שהתקבלה תפילתו לירידת גשמי רצון, ברכה ונדבה?

מעניין לדעת שלפני דורות, כאן בארץ ישראל, מערת קבורתו של חוני המעגל שימשה כאתר עליה לרגל בימי עצירת גשמים, שם ניסו קדמונינו להתפלל לה' שיענה אותם, כמו שענה לחוני המעגל בשעתו.

רבי מנחם מנדל מקמניץ, בספרו "קורות העתים", מספר על עצירת גשמים קשה מאד שהתרחשה בשנת תקצ"ד (1833), מה שגרם למשלחת רבנים מצפת - כשרבי מנחם היה אחד מהנשלחים - לעלות לקברו של חוני המעגל, ביישוב הערבי פירעם שלמרגלות צפת. "ובעת חזרתינו לבתינו – היה גשם ונתמלאו כל הבארות מים".

המקום היה קדוש ליהודים, ולכן כאשר התגבשה משלחת לרכישת קרקע להתיישבות בגליל, המקום הראשון שנבדק היה אדמות הכפר פירעם, שכן הן היו סמוכות למערת חוני המעגל. הרכישה לא התבצעה מהיעדר מעיינות במקום, ולכן רכשו בני המשלחת את אדמות ג'עוני, והקימו בהן את המושבה ראש פינה, המושבה היהודית הראשונה בגליל.

אך אף על פי שלא התיישבו בפירעם, לא שכחו אנשי הגליל את חוני המעגל וסגולתו. מ. בן אריה, מזקני ראש פינה, מספר: "בעת מחסור בגשם יורדים היינו למערת חוני המעגל. לא אחת הדביק אתנו גשם עז בדרכנו הביתה, מיד אחרי התפילה במערת חוני המעגל. יש והספיקו להגיע הביתה טרם הגשם, ויש שלא הספיקו וחזרו רטובים... מכל מקום חוני המעגל מעולם לא הכזיב".

גם הערבים תושבי האזור, שראו כיצד התפילות בקבר הצדיק עוזרות, התחילו להתפלל בעצמם במקום, וקראוהו "חונה אל מעג'ל", ולפעמים דרשו מהיהודים לעשות זאת (בימים כתיקונם היתה מערת שם ועבר סגורה בפני היהודים, אך בעת בצורת פתחו אותה המוסלמים ודרשו מהיהודים להתפלל, ביודעם את כוח תפילת היהודים).

בשנת תרמ"ח ביקר במקום רבי מנחם מנדל רבין, מכולל גליציה שבירושלים, וראה שהמערה נסתמה מחמת סחף העפר. בהמשך, עם התרחבות ההתיישבות של היהודים בגליל, נתקנאו בהם הערבים, הצרו את צעדיהם והתנכלו לעולים למקום. בשנת תרס"ה יצא אהרן קלר, אחד מוותיקי ראש פינה, לאירופה, למסע גיוס תרומות כדי לרכוש את המקום הקדוש, לשפץ אותו ולאפשר גישה מכובדת ליהודים אליו.

המסע נחל הצלחה. המקום נרכש על ידי אהרן קלר, שאף שימש כגבאי, שומר ושמש של המקום הקדוש. בהמשך שופצה המערה עוד מספר פעמים, שכן עם התרחבות המאורעות והפרעות של ערביי הגליל, היו התנכלויות וונדליזם שוב ושוב באזור. במלחמת העצמאות ברחו תושבי פירעם, ובמקום התיישבו עולים מצפון אפריקה, שהקימו את העיר היהודית חצור הגלילית. כיום המקום משופץ ומתוחזק, וישנה גישה לכל אחד, אבל מרכזיותו נשכחה מעט, ורבים יותר פוקדים את בית העלמין בצפת או את קבר רשב"י.