מעבר לטבע: מהו סוד הישרדותו של עם ישראל?

עם כל הקללות הנוראות שמבטיחה התורה לעם ישראל שיחטא, מבטיח הקב"ה בפרשת בחוקותי ובעוד הרבה מקומות, שעם ישראל ישרוד: "ואף... בהיותם בארץ אויביהם, לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי איתם". הברית הזו קיימת לנצח, כפי שאומר ירמיהו "כה אמר ה' נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו ה' צבאות שמו: אם ימשו החקים האלה מלפני נאם ה' גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים".

יציאת מצרים הצילה את ישראל מאיבוד זהות מוחלט במצרים. למפלת סנחריב הפתאומית (המתועדת גם בכתובת סנחריב) אין שום הסבר טבעי. הצהרת כורש מצילה את גולי בבל מהיטמעות, וגם היא חסרת כל הסבר הגיוני – מעולם לא החזיר כובש ארץ לפליטים במתנה. המכבים מנצחים את היוונים שעדיפים עליהם בהרבה מבחינה צבאית. הישרדות העם במלחמה הממושכת עם רומי גם היא למעלה מכוחותיו. כל אימת שארץ מסוימת גירשה מתחומיה את היהודים נוצר להם, כאילו במקרה, מקלט חדש: עם גירוש ספרד נפתחו שערי הולנד וטורקיה, עם הרדיפות באירופה נפתחו שערי ארה"ב ליהודים, ועם השמדת יהודי אירופה נפתחו שערי ארץ ישראל ליהודים. הנאצים כבר תכננו מוזיאון בעיר פראג להצגת הגזע היהודי הנכחד, אך גורמים לא טבעיים עצרו אותם בשערי א"י.

להצלת היהודים מכל רדיפותיהם אין הסבר טבעי. כשם שיעקב וכל זרעו ניצלים ברגע האחרון מכיליון ע"י עשיו, כך בכל הדורות, כאשר היתה החרב מונחת על צוואר המרכז הרוחני של העם – נפתח פתח הצלה כלשהו. כבר לפני 2800 שנים אמרו שונאי ישראל: "לכו ונכחידם מגוי ולא ייזכר שם ישראל עוד" (תהלים פ"ג, ה'), אך כל שונאי ישראל אלו: "אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים גבל ועמון ועמלק פלשת עם יושבי צור, גם אשור נלוה עמם", היו כלא היו, ושמם נזכר בעיקר ע"י הבאתו בתנ"ך, ואילו שם ישראל קיים ועומד, בארצו ובצביונו. בכתובות ארכיאולוגיות אנו מוצאים: "ישראל אבד אין לו זרע" (כתובת מרנפתח), "ישראל אבד אבד עולם" (מצבת מישע), אך מישע ומרנפתח אכן אבדו, גם עמם וזרעם אבדו ואינם, ודווקא ישראל הוא-הוא שלא כלה.

על המלך הגרמני פרידריך הגדול מסופר כי שאל מאת הנסיך הצרפתי ג'ון באטיס דה באיה "הוכחה ברורה לקיום האלוהים", והלה השיב על אתר: יש לי עבור הוד מלכותו ראיה קולעת וחסרת הפרכה, הוכחה בת מילה אחת: "היהודים" (Werner keller, Und wurden zerstreut tnter alle Volker. S. 15).