הפרק היומי בתנ"ך
הפרק היומי בתנ"ך | ביאור פרק ג' בספר יהושע: נס מעבר הירדן
פרק ג' בספר יהושע מתאר את נס מעבר הירדן: הירדן נעצר, המים מפסיקים לזרום, ובני ישראל עובדים את הירדן ביבשה, בדיוק כמו שאבותיהם עברו את ים סוף ביבשה. הכירו את פרק ג'
- יונתן הלוי
- פורסם כ' אייר התשפ"ד
(צילום: shutterstock)
תקציר הפרק
ה' מגדל את יהושע, והכניסה לארץ נעשית בדרך ניסית המראה לישראל את כוחו של יהושע בהשוואה לכוחו של משה. מעבר הירדן מתבצע כשהכהנים שנשאו את ארון ברית ה' הלכו ראשונים. הם מגיעים לקצה נהר הירדן ונעמדים. מי הירדן מפסיקים לזרום וכל העם עובר ביבשה.
הפרק המלא
{א} וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיִּסְעוּ מֵהַשִּׁטִּים וַיָּבֹאוּ עַד הַיַּרְדֵּן הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּלִנוּ שָׁם טֶרֶם יַעֲבֹרוּ: {ב} וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים וַיַּעַבְרוּ הַשֹּׁטְרִים בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה: {ג} וַיְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר כִּרְאוֹתְכֶם אֵת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאִים אֹתוֹ וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו: {ד} אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם (ובינו) וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה אַל תִּקְרְבוּ אֵלָיו לְמַעַן אֲשֶׁר תֵּדְעוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ כִּי לֹא עֲבַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם: (ס){ה} וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם הִתְקַדָּשׁוּ כִּי מָחָר יַעֲשֶׂה יְהוָה בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאוֹת:(פ) {ו} וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר שְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית וְעִבְרוּ לִפְנֵי הָעָם וַיִּשְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית וַיֵּלְכוּ לִפְנֵי הָעָם: (ס) {ז} וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל גַּדֶּלְךָ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּן כִּי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ: {ח} וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית לֵאמֹר כְּבֹאֲכֶם עַד קְצֵה מֵי הַיַּרְדֵּן בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹדוּ: (פ) {ט} וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גֹּשׁוּ הֵנָּה וְשִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: {י} וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ מִפְּנֵיכֶם אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַיְבוּסִי: {יא} הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן: {יב} וְעַתָּה קְחוּ לָכֶם שְׁנֵי עָשָׂר אִישׁ מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט: {יג} וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן יְהוָה אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ בְּמֵי הַיַּרְדֵּן מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה וְיַעַמְדוּ נֵד אֶחָד: {יד} וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָעָם מֵאָהֳלֵיהֶם לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן הַבְּרִית לִפְנֵי הָעָם: {טו} וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד הַיַּרְדֵּן וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו כֹּל יְמֵי קָצִיר:{טז} וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד (באדם) מֵאָדָם הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ: {יז} וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּרִית יְהוָה בֶּחָרָבָה בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן הָכֵן וְכָל יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל הַגּוֹי לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן:
פירוש מילים קשות בפרק
"אחל" - מלשון התחלה (מצודת ציון).
"אשר ידעון" - על ידי הנפלאות אשר אעשה על ידך (מצודת דוד).
"עד קצה" - בקצהו המערבי (מצודת דוד).
"בירדן תעמודו" - ולא תצאו מיד אל החרבה (מצודת דוד).
"בזאת תדעון" - במה שאתם רואים שכלכם מצומצמין כאן (רש"י).
"המים היורדים מלמעלה" - למטה כדרך כל הנהרות המושכים (רש"י).
"ויעמדו נד אחד" - כשירדו המים עד מקום שנכרתו שם ואינם יורדים משם ולמטה אלא הם מתקבצים ונגדשים ועולין למעלה כיפין על גבי כיפין (רש"י).
"ארון הברית" - נקרא ארון הברית, על שבו מונחים הלוחות שהם הברית. ולפעמים יקרא הארון ברית ה', על שהוא עצמו ברית ה', וכן מה שנאמר הארון הברית כלומר שהוא עצמו הברית והיה נס להתנוסס. (מלבי"ם).
"בקצה המים" - בעבר המזרחי (מצודת דוד).
"והירדן מלא" - בא להגדיל הנס ולומר אף שמי הירדן מרובים הם שאפילו בכל ימי קציר שדרך מי הנהרות להתמעט היה הוא מלא על כל שפתיו (מצודת דוד).
"תמו נכרתו" - המים ההם תמו ממקומם ונכרתו והלכו להם ונשאר המקום חורב ויובש (מצודת דוד).
פירושים מעניינים של פרשנים
"גשו הנה" – רש"י מסביר שיהושע כינס את כל עם ישראל בין שני בדי הארון. מדובר בנס גדול, כדברי רש"י: "זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרובה".
על כך אומרים רבותינו: "אמר להם יהושע: ממה שהחזיקו אתכם שני בדי ארון אתם יודעים כי אל חי בקרבכם, מכאן שהמועט החזיק את המרובה".
מדרשים מעניינים מחז"ל
* "וישכם יהושע בבקר" – "בבקר ולא בלילה מגיד משנתנה רשות למלאך לחבל אין מבחין בין צדיק לרשע, וכן הוא אומר: 'לך עמי בא בחדריך', וכתיב: 'ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר'... וכן את מוצא שהיו האבות והנביאים נוהגים בדרך ארץ שנאמר 'וישכם אברהם בבקר', 'וישכם יעקב בבקר', 'וישכם משה בבקר', 'וישכם שמואל בבקר'. והלא דברים ק"ו אם אבות ונביאים שהלכו לעשות רצונו של מי שאמר והיה העולם נהגו בדרך ארץ שאר בני אדם על אחת כמה וכמה".
* "אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה" – "אמר להם יהושע עתידים אתם לעמוד שם ולעשות שם את השבת אל תרחקו מן הארון יותר מאלפים אמה לכל רוח שתהיו שרשאין לבא להתפלל לפני הארון בשבת".
* "הנה ארון הברית אדון כל הארץ" – "אמר רבי שמואל בר נחמני כל מקום שנאמר אדון עוקר דיורין ומכניס דיורין וזה בנין אב לכלם עוקר כנעניים ומכניס ישראל, וכן הוא אומר לכן נאום האדון ה' צבאות אביר ישראל וגו' ואשיבה שופטיך כבראשונה".
* מובא בילקוט שמעוני: "אתה מוצא כל נסים שנעשו לישראל בזכותו של אברהם היו. יציאת מצרים בזכותו, שנאמר: כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו ויוציא עמו בששון. קריעת ים סוף בזכותו, שנאמר: לגוזר ים סוף לגזרים. וכתיב: אשר עבר בין הגזרים האלה. קריעת ירדן בזכותו, שנאמר: עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם".
* עוד מובא: "רבי יהודה ברבי סימון בשם רבי יוחנן אומר: מצינו בתורה בנביאים ובכתובים שלא עברו ישראל את הירדן אלא בזכותו של יעקב. בתורה, כי במקלי עברתי את הירדן הזה. בנביאים, ביבשה עבר ישראל את הירדן ישראל סבא. בכתובים, מה לך הים כי תנוס הירדן תסוב לאחור וגו' מלפני אלהי יעקב".
לינקים לפרקים קודמים:
הפרק היומי בתנ"ך | יהושע פרק א': ציווי ה' ליהושע להכניס את ישראל לארץ