רמב"ן על פרשת בחוקותי: דבר תורה קצר ומרתק לשולחן השבת

פרשת בחוקותי כוללת פירוט של הברכות והקללות, המתארות את השכר והעונש שיהיו לבני ישראל אם ישמרו את מצוות התורה או אם לא ישמרו אותן. הברכות קצרות יחסית, ואילו הקללות מפורטות מאוד ומתוארות באופן מדורג ההולך ומחמיר עד העונש החמור ביותר - הגלות, המיועדת לאפשר לארץ ישראל להשלים את שנות השמיטה שלא קוימו כראוי על ידי העם. גם בחומש דברים מופיעות ברכות וקללות.

הרמב"ן מסביר כי הקללות שבפרשת בחוקותי התקיימו בימי בית ראשון, ואילו הקללות שבחומש דברים מתייחסות לגלות הקשה מאז חורבן בית שני ועד ימינו אנו.

כה דבריו:

"ודע והבן כי האלות האלה ירמזו לגלות ראשון, כי בבית הראשון היו כל דברי הברית הזאת, הגלות והגאולה ממנו".

הרמב"ן מביא הוכחות מפסוקי התוכחה בפרשת בחוקותי, ומוכיח שהקללות התקיימו בעת חורבן בית ראשון, בעקבות חטאי העם:

"שכן תראה בתוכחות שאמר: 'ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם', ואמר: 'להפרכם את בריתי', והזכיר בהם 'במות וחמנים וגלולים', כי היו עובדי עבודת כוכבים ועושים כל הרעות, והוא שאמר: 'והשימותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחוחכם', היתרה בהם לסלק מהם מקדשו וקיבול הקורבנות שהיו לרצון לו במקדש ההוא, והעונשים עליהם: חרב וחיה רעה ודבר ורעב וגלות בסוף".

אומר הרמב"ן כי אכן קללות אלו התקיימו בעת חורבן הבית הראשון:

"כי כל זה היה שם כאשר בא בפירוש בספר ירמיהו, ואמר בגלות: 'אז תרצה הארץ את שבתותיה וגו' כל ימי השמה תשבות את אשר לא שבתה' - שהיו שנות הגלות כשנים אשר בטלו השמיטות, וכן אמר הכתוב בגלות ההוא: 'למלאת דבר ה' בפי ירמיהו עד רצתה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה שבתה למלאת שבעים שנה', כן התרה בהם - וכן הגיע אליהם".

בפרשת בחוקותי אומר הקב"ה כי בעת הגלות הארץ תהיה שוממה כמספר שנות השמיטה שישראל לא שמרו, ואכן כך התרחש – הגלות נמשכה 70 שנה, כמניין 70 השמיטות שישראל לא השביתו את האדמה.

מסכם הרמב"ן ואומר: "כן התרה בהם - וכן הגיע אליהם. אם כן, דבר ברור הוא שעל הגלות ההוא דיבר הכתוב".

הוכחה נוספת לכך שמדובר בגלות בית ראשון מביא הרמב"ן מכך שהקב"ה הבטיח שבסוף הגלות יזכור את ברית האבות ואת הארץ, ולא מבטיח שימחול על חטאיהם, יוסיף אהבתם מקדם ויאסוף את נדחיהם – ואכן כך היה בעלותם מבבל:

"והסתכל עוד בענין הגאולה ממנו שאינו מבטיח רק שיזכור ברית אבות ובזכירת הארץ, לא שימחול עונם ויסלח חטאתם ויוסיף אהבתם כקדם ולא שיאסוף את נדחיהם, כי היה כן בעלותם מבבל, שלא שבו רק יהודה ובנימין והנלוים עמהם מעט מקצת השבטים אשר גלו לבבל - ושבו בדלות בעבדות מלכי פרס, וגם לא אמר שישובו בתשובה שלימה לפניו, רק שיתוודו עונם ועון אבותם, ומצינו אנשי בית שני עושים כן כמו שהתודה דניאל: 'חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו וסור ממצותיך וגו' למלכינו לשרינו ולאבותינו'... וכן נחמיה התודה, ועזרא אמר: 'מלכינו שרינו כהנינו ואבותינו לא עשו תורתך' - הרי כי כולם למדו מן התורה שיתוודו עונם ועוון אבותם".

לאחר פירוט ההוכחות המדויקות קובע הרמב"ן: "וכל אלה דברים ברורים בברית הזאת שהוא באמת ירמוז לגלות הראשון והגאולה ממנו".

לעומת זאת, הקללות שבחומש דברים רומזים לגלות הנוכחית – מאז חורבן בית שני, כולל ימות הרמב"ן, ועד ימינו אנו.

כה דבריו:

"אבל הברית שבמשנה תורה ירמז לגלותנו זה ולגאולה שנגאל ממנו".

הרמב"ן מביא הוכחות לכך שמדובר בגלות בית שני, בה אנו נמצאים כעת:

"כי הסתכלנו תחילה שלא נרמז שם קץ וקצב, ולא הבטיח בגאולה - רק תלה אותה בתשובה, ולא הזכיר בעבירות ההם שיעשו אשרים וחמנים ושיעבדו עבודת כוכבים כלל, אבל אמר: 'והיה אם לא תשמע בקול ה' אלהיך לשמור לעשות את כל מצותיו וחוקותיו', אמר כי מפני שיעברו על קצת מצותיו שלא ישמרו ויעשו את כולן – ייענשו".

כלומר, בבית שני לא חטאו ישראל בעבודה זרה, ואכן בורא עולם הזכיר בתוכחות את העובדה שלא שמרו את מצוותיו וחוקותיו. בנוסף בפרשת הקללות לא הבטיח הקב"ה זמן לגאולה, אלא תלה אותה בעת שיחזרו ישראל בתשובה.

הרב זמיר כהן - כיצד עושים תשובה?

כה דברי הרמב"ן:

"שכך היה בבית שני כמו שאמרו: 'בית ראשון מפני מה חרב מפני עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים, בית שני שאנו בקיאים בהם שהיו עוסקין בתורה ובגמילות חסדים - מפני מה חרב? מפני שנאת חנם שהיתה ביניהם'".

הוכחה נוספת היא שהתורה לא הזכירה את המקדש וריח הניחוח, ואת העובדה שהאש לא היתה יורדת ואוכלת את הקרבנות, וכן את הגלות שגלו בה:

"ולא הזכיר שם המקדש וריח ניחוח כאשר הזכיר כאן, שלא היתה האש יורדת ואוכלת הקרבנות בבית שני כמו שהעידו במסכת יומא שם, ואמר בקללות: 'ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר' - שבאו עליהם עם רומי הרחוקים מהם מאד, ואמר שם: 'אל גוי אשר לא ידעת', 'גוי אשר לא תשמע לשונו' - מפני רוב רחוקם מארצנו, ולא כן בדברי הברית הזאת כי גלו לבבל ואשור שהם קרובים לארץ ונלחמים בהם תמיד, וכן: 'והפיצך ה' בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ' - הוא גלותנו היום, שאנו מפוזרים מסוף העולם ועד סופו".

הוכחות נוספות מדייק הרמב"ן מפסוקי התוכחה שבחומש דברים:

"וכן מה שאומר שם: 'בניך ובנותיך נתונים לעם אחר ועיניך רואות', 'בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי'".

כמה קשים פסוקים אלו לקריאה. הייתכן שהרמב"ן רומז על כך לימינו אנו, שבנינו ובנותינו היקרים נתונים לעם אחר, ועינינו רואות? אולי מתכוון הרמב"ן ברוח קדשו לשבי הנורא של בנינו ובנותינו ברצועת עזה, והסרטונים והתיעודים שמפרסם חמאס, כשם שנאמר בפסוק: 'בניך ובנותיך נתונים לעם אחר ועיניך רואות'.

עוד ממשיך הרמב"ן:

"בברית השני הזכיר כן, שהיו הרומיים מושלים בארצנו ולוקחים הבנים והבנות כרצונם... היא עבדותנו שעבדנו הרומיים בארצנו ושריהם מושלים בארץ ומכבידים עלינו עול כבד ולוקחים גופינו וממונינו".

מסכם הרמב"ן ואומר: "וכל אלה רמזים כאלו, יזכירו בפירוש ענין גלותנו".

הגאולה מגלות נוראה זו, בה אנו נמצאים כעת, תהיה גאולה שלמה ומעולה על כולם, כאשר בורא עולם מבטיח כי ישיב את כל נדחי ישראל, ולא כפי שבגאולה הראשונה שב רק שישית מהעם, והיתר נותרו בגלות עשרת השבטים:

"והגאולה בברית ההיא השנית, גאולה שלמה מעולה על כלם אמר: 'והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה... והטיבך והרבך מאבותיך", שהיא הבטחה לכל שבטי ישראל לא לששית העם, ושם הבטיח שיכרת ויכלה המגלים אותנו שנאמר: 'ונתן ה' אלהיך את כל האלות האלה על אויביך ועל שונאיך אשר רדפוך', והנה אויביך ושונאיך רמז לשתי האומות אשר ירדפו תמיד אחרינו, ואלה דברים יבטיחו בגאולה העתידה הבטחה שלמה יותר מכל חזיונות דניאל".

עוד מבטיחה התורה כי בעת שיהיה ישראל בגלות – היא תיוותר שוממה:

"וכן מה שאמר: 'ושממו עליה אויביכם' היא בשורה טובה מבשרת בכל הגליות, שאין ארצנו מקבלת את אויבינו, וגם זו ראיה גדולה והבטחה לנו כי לא תמצא בכל הישוב ארץ אשר היא טובה ורחבה ואשר היתה נושבת מעולם והיא חרבה כמוה, כי מאז יצאנו ממנה לא קיבלה אומה ולשון וכולם משתדלים להושיבה ואין לאל ידם".

מן הדברים עולה כי הקללות המופיעות בפרשת בחוקותי מתייחסות לחורבן בית ראשון והגלות שבעקבותיו, ואילו הקללות המופיעות בחומש דברים מתייחסות לחורבן בית שני והגלות שבעקבותיו – עד ימינו אנו. הרמב"ן מדייק מן הפסוקים הוכחות נפלאות לדבריו.

אחרית הימים, צמד מילים תנכיות המעבירות רטט בלבם של מאות מיליוני בני אדם ברחבי העולם. מה הסימנים המצביעים על תקופת התגשמות נבואותיהם של נביאי התנ"ך? מתי זה יקרה? מה פשר המילים מלחמת גוג ומגוג? מהם ימות המשיח ותחיית המתים? הרב זמיר כהן בהרצאה מרתקת עם כל התשובות: