"מצאתי כתובת!": הסוד השמור של עין גדי

בקיץ תש"ל התבצעה חפירה ארכיאולוגית באתר עין גדי הקדומה, עיר חשובה בימי הבית השני, על גדות ים המלח (היום הים כבר התרחק קצת, למרבה הצער...), למרגלות קיבוץ עין גדי של ימינו. החפירה התקדמה בעצלתיים. עשרות פועלים היו רכונים על הקרקע בכל רחבי האתר, כל אחד מגרד לאיטו שכבות קרקע, עד שפתאום התרחש מפנה: אחד החופרים קרא: מצאתי כתובת!

כל המומחים התכנסו סביב מקום הימצא הכתובת, ולאט לאט נחשפה הכתובת כולה. בהמשך התברר שהכתובת היא חלק מפסיפס ששימש כרצפת בית הכנסת של העיר עין גדי (שנים לאחר מכן נמצאו גם שרידי ספר התורה של קהילת עין גדי מזמן המשנה, חלקים מספר ויקרא, שהיו שרופים, ופוענחו על ידי טכניקה מתקדמת).

מה שמעניין בכתובת הזו, היה שהיא הכילה אזהרות ואיומים, וגם סוד, וכך נכתב בה: "כל מי שיגרום לסכסוך בין איש לחברו או יאמר לשון הרע על חברו לגויים או יגנוב את חפצי חברו, או מי שיגלה את סוד הקריה לגויים – זה שעיניו משוטטות בכל הארץ ורואה נסתרות, הוא ייתן פניו באיש ההוא ובזרעו, ויעקור אותו מתחת השמים".

הכל הגיוני, אבל מהו "סוד הקריה"? ולמה קללות חמורות כל כך חלות על המגלה אותו?

רוב החוקרים הגיעו למסקנה, כי הסוד הזה הוא התהליך של הפקת שמן האפרסמון, שהיה הסוד המקצועי של אנשי עין גדי, וממנו התפרנסו. שמן האפרסמון הוא כנראה ה"צרי", מסממני הקטורת, ממרכיבי שמן המשחה, וגם בסיס לבושם שנמכר בארצות רבות, והכל מצמח שגדל דווקא באקלים הייחודי החם והיבש של עין גדי, שהיתה מקור שמן האפרסמון במשך יותר מאלף שנה. מי שהיה מגלה את הסוד המקצועי הזה, היה מביא לתחרות - אנשים אחרים מהאזור היו מתחילים לגדל אפרסמון ולהפיק שמן, ופרנסת אנשי עין גדי היתה נפגעת.

יוסף בן מתתיהו מתאר את ים המלח וכותב: "שם נמצא עץ האפרסמון היקר בכל פרי הארץ ההיא. ובצדק יאמר האומר כי הארץ הזאת היא גן עדן". ההיסטוֹריון דיוֹדרוֹס מסיציליה, שחי לפני כ־1,900 שנה, כותב: "ישנו באזורים אלה, בעמק מסוים, עץ הקרוי בלסמון, ממנו הם מקבלים הכנסה ממשית. השימוש בו הוא למטרות רפואיות, והוא מוערך מאוד על ידי הרופאים" (אפרסמון שובש ל"בלסמון", ובהמשך ל"בלסם"). לפי התנא רבי יהודה, המשתמש בשמן אפרסמון צריך לברך "בורא שמן ארצנו", שכן בדומה לפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, זו יצירה מיוחדת שיש לקבוע לה ברכה נפרדת.

 לאפרסמון היו חיקויים. חקלאים בסוריה ניסו לגדל אותו גם הם, אבל המומחים הזהירו מחיקויים... הרופא היווני גלינוס כותב: “הבלסם הטוב ביותר הוא היהודי, ומכולם טוב זה של עין גדי, הגדל בכמות הגדולה ביותר והוא היפה ביותר, בהיותו עולה על זה הגדל במקומות אחרים בפלשתינה”.

כשכבשו הרומאים את ארץ  ישראל, הם ניסו להוציא את סוד ייצור האפרסמון, אבל אנשי עין גדי לא נכנעו. תמורת זאת הם הציעו לספק אפרסמון לרומאים, והרומאים קיבלו את ההצעה. מלכת מצרים קליאופטרה רצתה לעצמה את בושם האפרסמון, ודרשה מידידה הקיסר מרקוס אנטוניוס את האספקה. כה נחשב היה שמן האפרסמון שייצרו היהודים בעין גדי, ומכאן מובנת גודל הזהירות שלהם שהסוד הגדול לא ידלוף החוצה.

בשנת תשס"ח הצליחו חקלאים מקיבוץ אלמוג שליד ים המלח לפצח את "סוד הקריה", ולהפיק שמן אפרסמון מעץ האפרסמון העתיק. יש לקוות שגם את סודם של החקלאים האלו אף אחד לא יגנוב, וודאי שלא יתגלה לרומאים...