"בסך הכל הפקתי סרט בר מצווה לאחי. לא דמיינתי שההשלכות תהיינה כאלו"

מי מאיתנו לא ישב באירוע בר מצווה, ונאלץ להביט בשעמום בקליפ המסורתי, שבו כל ילד מרגיש שהוא הכוכב הבא? כשאחיו של יהונתן הגיע לגיל מצוות, כמו משפחות רבות בישראל גם במשפחת פישר רצו לשמח את הילד בקליפ לכבוד היום המיוחד, רק שהחשיבה היתה אחרת מאוד. "מאז ומתמיד אהבתי להפיק סרטים. אחי הקטן אוהב לשחק, וכך החלטנו שנפיק סרט עלילתי קצר לכבוד אירוע בר המצווה". מספר יהונתן פישר, שמרכז את הפעילות החברתית בתלמוד תורה המונה כ-700 תלמידים, ובנוסף גם מפיק. יהונתן פנה לתסריטאי שהתנדב לכתוב לו סרט קצר, ויחד עם השחקן משה פולקנפליק הם הפיקו את הסרט שנקרא "המעבר במדבר". 

השחקן הראשי - אחיו של יהונתן - נכנס לדמותו של ילד שרוצה לכבוש את העולם. הוא חולם על מעמד, על טסלה, ובמהלך הסרט עובר תהליך שבו הוא מבין מהם הדברים החשובים באמת. "לא תכננו שהסרט יצא טוב כל כך", מחייך יהונתן. "במהלך בר המצווה קיבלנו תגובות רבות, והדבר ריגש אותי מאוד. המחמאות שהפתיעו אותי הן דווקא המחמאות על תוכן הסרט, שהיה איכותי". הסרט אמנם תוכנן להיות מוקרן רק באירוע בר המצווה, אבל התגובות הטובות גרמו לו להתפרסם באתרים חרדיים רבים, ביניהם אף בצרפת, ואף בקרב ציבור שאינו שומר תורה ומצוות.

"ההפקה הייתה איכותית כל כך, שאנשים חששו שיש מחבל"

"היום קיים המושג שנקרא קולנוע חרדי", אומר יהונתן פישר. "אבל כשבודקים לעומק במה מדובר, מגלים שהכוונה היא לקולנוע חרדי נשי. השאיפה שלי היא להחיות את הקולנוע החרדי גם אצל הגברים החרדים. בעבר, חברת גרובייס המפורסמת יצרה סרטים כאלו בהצלחה רבה, ומאז עידן הצריבות נאלצה להפסיק. אני חושב שאפשר להצליח שוב, רק צריך לנסות". עד עתה יצר יהונתן פישר מספר סרטים קצרים לילדים, וזאת מתוך מטרה לייצר תוכן טוב ואיכותי. "היום הילדים בכל מקרה צופים במסכים, ואני רוצה שלפחות הם יצרכו תוכן יהודי איכותי וטוב".

בחודשים האחרונים הפיק פישר את הסרט "השליח שלי". הסרט מציג באופן נוגע ללב ילד שמודאג מכך שאביו נלחם בשדה הקרב. הילד מנסה לעשות הכל כדי לעזור לו לנצח. במהלך העלילה שנטווית באופן מיוחד, הילד מבין את הכוח העצום שיש לו בתפילה ובלימוד להצלחת אביו במלחמה. התסריט העכשווי והמדויק כל כך, והלבטים שהילד עובר, הם לצערנו חלק ממציאות חיים של ילדים רבים. משמח לראות איך בתקופה כזאת יש גם מי שמנתב את ההפקות שלו לצורך אמיתי ומשמעותי. "במהלך הפקת הסרט דימינו את המלחמה בעזה. השחקנים היו מחופשים לחיילים בשדה הקרב, וההפקה הייתה בין סמטאות תל אביב. התלבושות המלאות והנשק שהשחקנים אחזו נראו אמיתיים כל כך, שכאשר זוג שעבר במקום וראה אותנו בפעולה, חשב שמדובר בפעילות של צה"ל... הם חששו שיש חלילה מחבל באזור, ונדהמו לשמוע שמדובר בהפקת סרט על ידי צוות חרדי".

"אני מתמודד עם תקציב כמעט אפסי"

לפישר לא תמיד קל. בנוסף לעבודתו כרכז תכניות במשרה מלאה, הוא מוצא זמן גם כדי להתעסק בתהליכים הביורוקרטיים שההפקה דורשת. הוא מנסה להוציא יש מאין עם תקציבים שהם על גבול האפסיים, ונמצא בכל סט צילומים כחלק מתפקידו הנוסף כבמאי. למרות הקושי הוא רוצה לעודד את היוצרים החרדיים: "אל תפסיקו לנסות. גם אם בהתחלה קשה לכם, ואתם לא רואים מכך רווח - עדיין תמשיכו לנסות. אנחנו חייבים להוציא סרטים איכותים נוספים. זה הכלי החזק שיש לנו, על מנת להעביר מסרים עמוקים".

כבר בגיל קטן אסף פישר את ילדי השכונה לאמירת תהילים בשבתות, ובגיל שתים עשרה כבר עמד מאחורי אירוע גדול שהפיק ליותר ממאה ילדים והורים. היום, בנוסף להיותו רכז חברתי ומפיק, הוא גם יזם כולל מיוחד שבו ילדים קטנים לומדים יחד עם בחורי ישיבות, ולא מפסיק לפעול איפה שרק צריך לשים יד. "כשאני בבית הספר, אפשר למצוא אותי משחק כדורגל עם הילדים", יהונתן מחייך. "אני נמצא עם הילדים ומרגיש אותם. בפעילויות אני דואג שכל הילדים ישתתפו. אם אני רואה ילד שלא משתתף זה מציק לי מאוד, ואני פועל כדי לשלב אותו".

מה הדבר הבא מבחינתך בתחום הפקת הסרטים?

"עד כה התעסקתי בהפקת סרטים בתוך מגזר חב"ד, ולילדים. השאיפה שלי היא להמשיך ולהפיק סרטים לגיל המבוגר יותר של האוכלוסיה החרדית. יש צמא גדול בציבור החרדי לסרטים איכותיים, רק צריך למצוא את הבמה הנכונה".