מגילת רות בלוי: הסיפור שלא סופר על פרשת יוסל'ה

בשנת תש"י, 1950, הגיעה התיירת הצרפתיה מדלן לוס טפיריי לביקור בממלכת ירדן. מטרתה היתה להגיע לירושלים העתיקה, שנשארה בשליטת ירדן אחרי מלחמת העצמאות. מדלן היתה מורה להיסטוריה, שלמדה באוניברסיטת טולוז ובסורבון. בשנות מלחמת העולם השנייה היתה פעילה במחתרת האנטי-נאצית בצרפת, ואף שימשה כמרגלת. כעת היא התפנה לחשוב על עצמה ועל משמעות החיים. עם הגיעה לירושלים העתיקה, במקום לפנות לכיפת הסלע ולמסגד אל אקצה, משך אותה קול פנימי לחפש את "אל בוראק", כותל הדמעות היהודי, שהיה עזוב ושומם באותם ימים, שבהם נמנעה גישת יהודים אליו. היא מצאה אותו מאחורי הרובע המוגרבי (שכיום שוכנת על מקומו רחבת הכותל ותחנת המשטרה), סמטה צפופה ומוזנחת. על הקיר היו כתובות של תיירים, מרוחות בצבע. זאטוט ערבי החזיק בידה וסימן לה להמתין. הוא שלף מכיסו פטיש, ניפץ חתיכה קטנה מן האבן הענקית, והציע לה לקנותה בעד עשרה לירות ירדניות.

הביקור עשה עליה רושם עז. שנות הלחימה בנאצים המחישו לה שלמרות העצמה, הכוח והנחישות של המפלצת הנאצית, מי שניצח בסוף הוא עם ישראל הקטן והחלוש, ששרד וחזר לארץ הקודש. וכך גם הכותל הקטן, נצחיותו עולה עשרת מונים על מסגדי הזהב של המוסלמים.

מדלן חזרה לפריז וביקשה להתגייר. הרב שמואל יעקב רובינשטיין הדריך אותה בתהליך הגיור עד להיותה יהודייה כשרה ושלמה, וייקרא שמה בישראל רות בן דוד, על שם רות המואבייה, זקנתו של דוד המלך. רות בן דוד התחילה לשמוע שיעורי תורה וללמוד מרבנים ידועי שם. אחד מהם היה רבי איציק'ל מפשווערסק, שאחרי המלחמה התגורר באנטוורפן.

בשנת תש"ך, 1960, נולדה פרשה עגומה שהתפרסמה בשם "פרשת יוסל'ה". אידה שטרקס היתה צעירה ירושלמית, שהתחתנה עם עולה מבריה"מ בשם אלתר שוחמכר. עקב מצבם הכלכלי הקשה הם העבירו את בנם, יוסל'ה, לגדול בבית סבו, נחמן שטרקס, שהיה יהודי חרדי. אך כאשר ביקשו לקחתו מחדש, סירב הסב: אתם אינם שומרים מצוות, ואין רצוני שיצא לתרבות רעה. אחד ממכריו היה קשור לרבי איציק'ל, וביקש את עצתו. רבי איציק'ל יעץ להם להיעזר ברות בן דוד, שידיה רב לה בריגול ומחתרת, להברחת יוסל'ה מן הארץ. רות אכן עשתה זאת, חיפשה אותו לילדה, זייפה דרכונים והעבירה אותו ממקום מסתור אחד לחברו, עד שנעלמו עקבותיו. היו רבנים שהתנגדו לפעולה זאת, של לקיחת ילד מהוריו בכוח, שכן זו עשויה לעורר מחלוקת.

בעקבות הפרשה הכירה רות את חוגי הקנאים הירושלמים, והאידיאולוגיה שלהם התקבלה על לבה. בהמשך הדהימה את העולם כאשר החליטה להתחתן עם מנהיגם של נטורי קרתא, רבי עמרם בלוי. מכאן ואילך התפרסמה רות בלוי, אשת החברה הפריזאית לשעבר, כעקרת הבית שבו התכנסו מנהיגי הקנאים ואנשי נטורי קרתא.