רבינו בחיי עם חידוש נפלא מפרשת נשא: שתפו משפחה וחברים

"זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מִזְרְקֵי כֶסֶף שְׁנֵים עָשָׂר כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה" (במדבר, ז', פ"ד)

מדוע התורה מפרטת כל קורבן וקורבן שהקריבו הנשיאים? לכאורה, היה צריך לפרט רק את הקורבן הראשון, ולאחר מכן לציין שכל שאר השבטים הקריבו אותו הדבר?!

וכך מסביר רבינו בחיי:

1.כבוד ללומדי התורה

הקב"ה נותן כבוד ליראיו ולמכבדיו. התורה מפרטת כל קורבן וקורבן שהקריבו הנשיאים, כדי שלא להמעיט בכבוד של שאר הנשיאים, ולחלוק כבוד לכל אחד מהם באופן אישי.

"...הנכון בטעם זה שהקב"ה חולק כבוד ליראיו ומכבד מכבדיו... ואילו היה מזכיר ומכבד הראשון ואומר זה קורבן נחשון בן עמינדב, ויאמר וכן הקריבו כל הנשיאים איש איש יומו, יהיה זה קיצור בכבוד האחרים".

2. ייחודיות כל קורבן ושוויון בזכויות

למרות שקורבנות הנשיאים נראים זהים, התורה מפרטת כל קורבן בנפרד, כי כל נשיא הקריב את הקורבן מתוך כוונה ייחודית ומשמעות שונה עבור שבטו. יש כאן צורך להדגיש את החשיבות והייחודיות של כל קורבן.

כמו כן, התורה מראה שכשם שהיו שווים בקורבן שהביאו מבחינת העצה, הבאת הקרבן ומשקלו, כך גם היו שווים בזכויותיהם. כולם נחשבים שווים בעיני ה' למרות ההבדלים האישיים ביניהם.

"ועוד שכל אחד מהם חשב בקורבנו טעם בפני עצמו שלא כטעם חברו. ולפי שהיו הטעמים חלוקים שהיה כל אחד מהם רומז לשבטו, לכך באו הפרשיות חלוקות לכל אחד ואחד פרשה בפני עצמה כדי לחלוק להם כבוד, ולהורות כי כשם שהיו שווים בקורבנם בעצה ובהבאת הקורבן ובשעורי המשקל כך היו שווין בזכות, ולפי שכבוד כל אחד שווה בעיני המקום לכך תאריך התורה בסיפור כל אחד מהן בשווה".

3. כבוד למעשיהם הנוכחיים

רבנו בחיי מוסיף שאף על פי שגלוי וידוע לפני ה' שהנשיאים עתידים לקלקל בפרשת קרח, ולהיות חלק מ-250 האנשים שהצטרפו לקרח - ה' דן את האדם לפי מעשיו באותו רגע, ולכן הוא נתן כבוד לנשיאים עבור הקרבת הקורבן לכבודו באותו זמן.

"ואע"פ שגלוי וידוע לפני הקב"ה שהן עתידין לקלקל בענין קרח ולהיותן מכלל חמישים ומאתים, אין הקב"ה דן את האדם אלא לפי מעשיו שבאותה שעה, וחלק להן כבוד לפי שהקריבו לכבודו".

הרב שניר גואטה - חשיבותם של המעשים הקטנים. צפו