היסטוריה וארכיאולוגיה
ממצא היסטורי נדיר: כך התגלה קמיע של ברכת כהנים מימי הבית הראשון
במשך שלש שנים לא היה ידוע מה מכילות הלוחיות, שכן פתיחתן בכוח היתה הורסת אותן, בהמשך נמצאה טכנולוגיה מתאימה לפתיחתן, אך היה קשה לפענח את הכתוב
- יהוסף יעבץ
- פורסם י' סיון התשפ"ד
(קרדיט: shutterstock)
בפרשת נשא מצווים הכהנים לברך את בני ישראל: "כה תברכו את בני ישראל... יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". מאז מתן תורה, בכל הזדמנות מברכים הכהנים את עמו של ה' בברכות האלו, ורבים מן ההורים מברכים את ילדיהם בלילות שבת במלים הנפלאות האלו.
מכל הממצאים העתיקים הקשורים בתורה, הטקסט הקדום ביותר המכיל מילים מן התורה, הוא ממצא ברכת כהנים. את פרשת מציאתו מתאר הארכיאולוג גבי ברקאי: "עבדנו אז עם חבורת ילדים במסגרת החוג לארכיאולוגיה של החברה להגנת הטבע. אחד הילדים הללו היה נודניק באופן מיוחד. חשבתי לעצמי: נשים אותו במאספה, שינקה את פני הסלע שם. הנחתי שהמאספה הזאת שדודה כמו אלה שבשאר מערות הקבורה, אבל אחרי זמן מה, אני מרגיש שמישהו מושך בשולי חולצתי. אני מסתובב, ורואה את הנודניק עם שני כלים שלמים מימי בית ראשון בידיו. כמעט חנקתי אותו. זו הייתה התנהלות לא תקינה – לשלוף כלים החוצה. הוא לא היה אמור לגעת בהם, אלא לקרוא לי פנימה... הילד הזה הוביל אותי אל תגלית חיי, והתרגשות גדולה אחזה בי... ארגנתי צוות של סטודנטים ונכנסנו לעבודה סביב השעון, 24 שעות ביממה... באחד הימים קראה לי פנימה אחת העובדות, ג'ודית הדלי, כיום פרופסור למקרא בארצות הברית, והצביעה בפני בתוך העפר על משהו שנראה כמו בדל סיגריה, בצבע אפרפר־סגול. מאוחר יותר מצאנו עוד חפץ דומה, הפעם בגודל של חצי בדל סיגריה. אחרי סינון וניקוי, היה ברור שמדובר בלוחיות כסף שגוללו אותן סביב עצמן, אבל לא ניתן היה לפתוח אותן"...
במשך שלש שנים לא היה ידוע מה מכילות הלוחיות, שכן פתיחתן בכוח היתה הורסת אותן, בהמשך נמצאה טכנולוגיה מתאימה לפתיחתן, אך היה קשה לפענח את הכתוב. בשנת 1986 ביקשו במוזיאון ישראל להציג את הלוחיות, ולשם כך נתבקש פרופסור יוסף נווה לאתר מומחה שיוכל לפענח את הטקסט. מי שעשתה זאת היא עדה ירדני, שזיהתה והוכיחה כי מדובר בטקסט של ברכת כהנים.
זמנו של הטקסט שנמצא סמוך להר הבית הוא מימי בית המקדש הראשון. ברכת כהנים היתה חרותה על לוח כסף שגולגל, כנראה בתור קמיע שהכין אחד מתושבי יהודה לעצמו, לשמירה ולברכה. לוחיות הכסף מוצגות היום, כאמור, במוזיאון ישראל בירושלים.