יובל דיין בפוסט מרגש על הבעל לעתיד: "רוצה להפסיק את החיפוש המתיש בשידוכים"

פוסט שכתבה יובל דיין לאחרונה, ריגש את קהל עוקביה ברשתות החברתיות וגרר אחריו אלפי לייקים ומאות תגובות נרגשות. 

את הפוסט הקדישה דיין למעשה למחשבות אמוניות על הבורא יתברך, ועל הדרך שלו שבה היא מנסה לצעוד כבר עשר שנים. "אני יודעת שאתה קיים", פתחה וכתבה. "לא כי גדלתי בבית מסורתי ובגלל נוף ילדותי האמוני, ולא כי איך יכול להיות שבאנו מהקוף ואם היה מפץ אז ודאי שהיה כוח שפיצץ.

"לא בגלל השבעה באוקטובר ולא למרות. אני פשוט יודעת. אני מרגישה אותך ויודעת. אני לא מפסיקה להאמין בך לרגע, אבל רוצה לחזור להאמין בעצמי. לא לפחד שאתה נוטש אותי בעת העלייה לבמה. אני לא רוצה להפסיק להתפלל, לשמור שבת, ללכת בצניעות או לשמור נגיעה. אני אוהבת את האדמה בעולם הדתי והאמוני שבניתי בי, ביגיעה ואהבה רבה, אני פשוט רוצה להשקות אותה במים חדשים. במים מצמיחים ומגדלים, לא מטביעים או מרעילים".

עוד היא ממשיכה ומשתפת על הקושי שבמלחמה שבתוך הדרך הזו. "אני צריכה להילחם על כשרויות מהודרות מול ההורים, ואני פשוט רוצה להתחבר לעצמי, לייקר ולהעצים את החלקים הטובים שבי, מבלי לפחד שזו דרך של יהירים. אני רוצה להקשיב לאינטואיציה שלי וללב היקר שקיבלתי ממך. אני רוצה להפסיק עם הכרטיסים האלה של השידוכים (תודו שזה מתיש), ולהאמין שאצליח להכיר את בעלי בצורה פשוטה, קלה ונוחה - כמו שהכירו ההורים. לא להיבהל מזה שאני עוד חצי שנה בת 30".

את הפוסט סיכמה דיין במילים שרבים מאיתנו מרגישים את המשמעות שלהן, בקונוטציות שונות בחיינו. "קהל יקר שלי, חשוב לי לשתף אתכם בקטע הזה כי אני עוברת מסע בחודשים האחרונים, ומי כמוכם תמיד כאן, בעליות בירידות, ובכל הפיתולים. אני נכנסת לחג השבועות עם הרבה שקים על הכתפיים, של בירורים וחיפושים ורוצה להניח אותם, להניח להם.

"להבין שאחרי כמעט עשר שנים של תשובה, הגיע הזמן להמשיך ללכת בה ולפעום אחרת בתוכה. בעיקר לשמוח, לגדול ולאהוב. מאחלת לכולנו תורה יפה... שמאירה את המציאות באור ששייך רק לה. אוהבת אתכם. חג שמח", סיכמה.