מדע היחסים החברתיים של שומרי מצוות טובים יותר?

רק 10.8 אחוז מהחרדים דיווחו על תחושות בדידות, לעומת מעל פי שניים מקבוצות אחרות באוכלוסייה (-22-25.9 אחוז) (הסקר החברתי של הלמ"ס 2016).

91 אחוז מהחרדים חשים הערכה מבני משפחתם לעומת כ-85 אחוז מקבוצות אחרות באוכלוסייה (הלמ"ס, תחושת הערכה מבני משפחה).

מדוע זה כך?

הדרכה ומצוות התורה

היהדות מייחסת חשיבות רבה למערכת היחסים החיובית הנדרשת מכל אדם כלפי זולתו. במקומות רבים מספור מצווה התורה ומדריכה כיצד ניתן לקיים יחסים בין-אישיים מעולים.

להלן מדגם ממצוות התורה היוצרות אקלים חברתי נעים ונוח, ומועילות בראש ובראשונה לאדם המחנך את עצמו לחיות על פיהן, עד שהן הופכות להיות חלק מאישיותו ממש:

לא לדבר לשון הרע. גם בדבר אמת; מלבד במקרים בהן יש תועלת בדיבור זה. כגון: הצלת אדם מנפילה ברשתו של נוכל. (תועלת עצמית בעולם הזה: תחושת נעימות פנימית מהולה בעוצמה ערכית ואקלים סביבתי חיובי).

לדון לכף זכות. (תועלת עצמית בעולם הזה: הסתכלות חיובית היוצרת תחושת רוגע ושלווה, ללא מרירות וכעסים כלפי העולם).

לא לנקום ולא לנטור. (תועלת עצמית בעולם הזה: לב שמח וגוף ונפש בריאים).

לא לשנוא. מותר לפעול לתיקון העוול שנעשה על ידי הזולת, אך אסור לשונאו. (תועלת עצמית בעולם הזה: לב אוהב הוא לב מאושר. ולב שונא, להיפך).

לנהוג ביושר בענייני ממון. (תועלת עצמית בעולם הזה: חיים ללא פחדים ולחצים. בנוסף, מוניטין של אמינות, המוערך ומועיל מאד בעסקים).

לתת צדקה לנזקק ולהלוותו בשעת דוחקו. (תועלת עצמית בעולם הזה: טוב לב, סיפוק עצמי ואושר).

ועוד כהנה וכהנה מצוות רבות, התורמות לבריאות הגוף והנפש, מלבד התועלת הרוחנית והסגולית הקיימת בכל אחת מהן (מתוך חלקו השלישי של ספר "המהפך", עמ' 88-89).

ואכן, אד דינר ומרטין סליגמן, שניים מבכירי החוקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית חקרו "בני אדם מאושרים מאוד" והשוו ביניהם לבין מאושרים פחות, והגורם החיצוני שהבדיל בין שתי הקבוצות היו "יחסים חברתיים עשירים ומספקים". דבר המהווה הוכחה מוחצת נוספת כי ההולך בדרך התורה ומצוותיה, מלבד מה שטוב לו בעולם הבא, הריהו מאושר יותר כבר בעולם הזה.