איך השבת יכולה לשנות את חייכם? הרב פינקוס על העומק הנסתר של השבת

השבת, יום המנוחה הקדוש, היא הרבה מעבר לזמן של מנוחה והתחדשות. הרב שמשון פינקוס זצ"ל, בדבריו המעמיקים והמרתקים, מגלה לנו את מהות השבת ואת העומק הרוחני הגלום בה. בספרו "שבת מלכתא", מבאר הרב את ייחודיות השבת ואת הקשר העמוק שלה לקב"ה ולעם ישראל.

בסדרת מאמרים זו נביא את דבריו של הרב פינקוס, ונעמיק יחד בתובנותיו המופלאות על יום השבת. הצטרפו אלינו למסע רוחני שבו נגלה איך השבת יכולה להעשיר את חיינו ולהעניק להם משמעות חדשה ועמוקה יותר.

אז מה מהותה של השבת? אלו דברי הרב פינקוס בהקדמה לספרו "שבת מלכתא":

"מה מהותה של השבת? אנו יודעים מהותם של המועדים – אם זה זמן חרות, או זמן שמחה, או יום הדין, אך מה מהותה של השבת?!"

אנו מכירים את מהותם ומשמעותם של חגי ישראל: פסח הוא זמן יציאתנו מעבדות לחירות, שבועות הוא זמן קבלת התורה, ראש השנה הוא יום הדין לכל באי עולם. אנו מכירים את משמעות החגים, אך איננו מכירים כמעט את מהותה הפנימית של השבת. אז מה מהותה של השבת?

"שבת בהגדרתה המדויקת היא – יומו של הקב"ה, בלא כל שם אחר. יום שבו ייחוד השם מתפשט על כל המציאות, וכל הנברא שובת ובטל, ואין עוד מלבדו".

הגדרתה של השבת היא: יומו של הקדוש ברוך הוא. יום בו העובדה כי השם אחד, בורא כל העולמות ואין בלתו – מתפשט על כל המציאות.

"והנה ודאי שגם כל המצוות כולן הן כך – התבטלות אל רצונו יתברך, אבל עדיין – מצוות לחוד וקבלת פני השכינה לחוד, שיש הבדל בין מצווה למצווה, כגון מי שאוכל מצה הווי זה מעשה מצווה, אבל מי שעולה לרגל לבית המקדש – הרי זה מצווה מסוג אחר, וחלוקות המצוות זו מזו".

אמנם כל המצוות מהותן היא התבטלות אל רצון ה', אך יש הבדל בין סוגי המצוות. לדוגמה, מצוות אכילת מצה הינה מצווה מסוג אחד, ועלייה לבית המקדש בשלושת הרגלים הינה קבלת פני שכינה.

"ואין הכוונה שראיית פנים בעזרה היא מצווה גדולה יותר, אלא שמהות מצווה זו אחרת היא, שהיא קבלת פני השכינה בפועל, וכן הדגישו חז"ל בעניין בית המקדש: 'לא ממקדש אתה מתיירא, אלא ממי שהזהיר על המקדש', היינו שעניין בית המקדש, אינו עסק של מצווה כשאר המצוות, אלא עסק כביכול עם מי שציווה על המצוות".

עליה לבית המקדש הינה קבלת פני שכינה בפועל, והיא נחשבת מצווה מסוג שונה ואחר, כעסק ממש עם בורא העולם.

"וכן היא מציאות השבת – קבלת פני השכינה. ועצם מהותה של שבת קודש היא מציאות של מקדש השם, שכל הנמצא בה ומשתייך אליה מתעסק בקבלת פני השכינה כפשוטו".

השבת משולה לבית המקדש. כשם שעלייה לבית המקדש הינה דבקות בשכינה, כך גם השבת היא מציאות של בית מקדש – וכל מי שנמצא בה ומשתייך אליה, מתעסק בקבלת פני שכינה ממש.

"ואם כן באמת, עד כמה נואלנו על שאין אנו עושים 'עסק' משבת קודש".

כיוון שמהותה של השבת הינה קבלת פני שכינה, כמה חבל שיום זה עובר עלינו מדי שבוע בשבוע, בלי להבין את עוצמתו וגדולתו.

"כשחנך שלמה המלך את בית המקדש, התפלל תפילה ארוכה שבה פירט את מעלות הבית הגדול והקדוש הזה, שהוא מקום כסא כבודו יתברך, וכל מבקש השם ימצאהו כביכול בביתו לומר לפניו כל תפילה ותחינה על כל המצטרך לאדם, וכתיב (מלכים א', ח''): 'רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה שִׁדָּפוֹן יֵרָקוֹן אַרְבֶּה חָסִיל כִּי יִהְיֶה כִּי יָצַר לוֹ אֹיְבוֹ בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו כָּל נֶגַע כָּל מַחֲלָה. כָּל תְּפִלָּה כָל תְּחִנָּה אֲשֶׁר תִהְיֶה לְכָל הָאָדָם לְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַבַּיִת הַזֶּה. וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ וְסָלַחְתָּ וְעָשִׂיתָ וְנָתַתָּ לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ לְבַדְּךָ אֶת לְבַב כָּל בְּנֵי הָאָדָם'".

בית המקדש היה מקום כסא כבודו יתברך, וכל אדם בעולם שרצה ישועה – הגיע לבית ה' וביקש ישועה. כשבית המקדש היה קיים – היתה לנו כתובת ברורה למי לפנות, כפי שנוסעים לרופא גדול בעיר הבירה.

"ועל זה דווה לבנו ועל אלה חשכו עינינו על הר ציון ששמם, כשהיה בית המקדש קיים היתה לנו כתובת ברורה אל מי לפנות, דומה למי שנוסע לעיר הבירה לבקר אצל רופא גדול, כך כפשוטו היו באי עולם עולים לירושלים לבקש אצל הקב"ה על כל נגע ומחלה וצרה".

כשנחרב בית המקדש – נותרנו יתומים, וכאשר יש צרות או ספקות – כיצד נוכל להשיג קרבת אלוקים, כפי שהיתה בזמן בית המקדש?!

"אבל היום על כל מקרה או על כל ספק המזדמן לנו במשך החיים – מי יכלה לנו השמימה לשאול ממנו יתברך, לעמוד לפני כסא כבודו ולמצוא קרבת אלוקים כקרבת בית המקדש, שהרי אם היה בית המקדש בנוי נכון בראש ההרים, מי הוא זה שלא יעלה להר ה' לקום במקום קדשו ולבקש קרבת ה'?!"

אם בית המקדש היה בנוי, ודאי שעל כל צרה היינו עולים למקום קודשו של ה' לבקש את ישועתו.

"אבל על זה אמר שלמה המלך (קהלת א): 'מה שהיה הוא שיהיה', וגם בעניין הקרבה הנוראה את השם יתברך שהיתה בזמן שבית המקדש היה קיים – גם בזמנינו יש קרבה זו – והוא עניין קדושת שבת קודש, שהשבת היא בית מקדש ה' כפשוטו, והיה כל מבקש השם ימצאהו קרוב – ביום שבת קדשו".

הקרבה הגדולה שהיתה בבית המקדש – קיימת גם בימינו, בשבת קודש. שבת קודש נחשבת ממש כבית המקדש, וכל המבקש את ה' ימצאהו – ביום שבת קדשו.

לסיכום, דברי הרב שמשון פינקוס בספרו "שבת מלכתא" פותחים בפנינו חלון לעולם רוחני עשיר ומלא תוכן. הבנת מהות השבת, כפי שהרב פינקוס מציג אותה, מאפשרת לנו להתחבר בצורה עמוקה יותר למשמעותו של יום המנוחה הקדוש. עם כל פרק בסדרת מאמרים זו, נעמיק יותר ויותר בעומקה של השבת ונלמד כיצד ניתן ליישם את תובנותיו של הרב פינקוס בחיי היומיום שלנו. הצטרפו אלינו להמשך המסע, והבינו כיצד השבת יכולה להפוך לזמן של קרבה אמיתית לקב"ה ולמקור של עוצמה רוחנית בחיינו.

הרב יצחק פנגר בהרצאה חובה – היופי והקסם בשמירת שבת: