סוגיות בתנ"ך
ישרה או עגולה: מהי צורת המנורה האמיתית?
בפרשת בהעלותך נצטווה אהרן להדליק את המנורה במשכן, בבוקר ובערב. בדרך כלל אנחנו מכירים את צורת המנורה כאשר קניה עגולים, אך האמנם כך היא נראתה?
- יהוסף יעבץ
- פורסם י"ד סיון התשפ"ד
(צילום: shutterstock)
בפרשת בהעלותך נצטווה אהרן להדליק את המנורה במשכן, בבוקר ובערב. בדרך כלל אנחנו מכירים את צורת המנורה כאשר קניה עגולים, אך האמנם כך היא נראתה?
רש"י על הפסוק כותב "קניה יוצאים מכאן ומכאן באלכסון", וגם הרמב"ם מצייר את המנורה עם קנים ישרים, כמו עץ דקל, ולא כמו החנוכייה המוכרת לנו.
מצד שני, בשער טיטוס ובעוד הרבה מקומות, גם ציורים יהודיים, המנורה מצוירת בקנים מעוגלים: במטבע של מתתיהו אנטיגונוס, שהיה מלך מבית חשמונאי; בציור ברובע היהודי; בקבר יאסון; בכותל הדרומי; בבית הכנסת העתיק בקצרין; בבית הכנסת העתיק ביריחו; במערות קבורה בבית שערים, ועוד.
יש שנקטו שאכן היו הקוים אלכסוניים וישרים. כך כותב הרבי מחב"ד, וכך נוהגים כל חסידי חב"ד להדגיש, וגם את החנוכיות הם עושים עם קנים ישרים, זכר למנורת המקדש. כך כותב גם רבי חיים קנייבסקי בביאורו לרמב"ם.
אך יש שטענו שאלכסון הוא לאו דווקא קו ישר, וגם הרמב"ם לא התכוון דווקא לקו ישר, שכן המנורה רומזת לשבעת הגלגלים, שהם עגולים, ולא מסתבר שכל הציורים האלו היו בטעות.
הרבי מחב"ד טען בתוקף שהתבליט בשער טיטוס שגוי, או שאולי נעשה על פי מנורות נוספות שהיו במקדש, ולא המנורה שעמדה בתוך ההיכל ובה נר התמיד, ושהממצאים אינם משקפים את המציאות – או מחוסר ידיעה, או משום שלא רצו לצייר את המנורה הקדושה במדויק, כפי שמסופר בגמרא, שרבי אלעזר בן רבי יוסי ראה את הציץ ברומי, בהיכל השלום שייסד הקיסר טיטוס, ורצה להביא ראיות הלכתיות ממראה עיניו, אבל חכמים דחו את שיטתו, ואמרו שההלכה נקבעת לפי מה שמבואר במשנה ובתלמוד, ואין מקשין עליה מממצאים.
נראה שדעת הרוב היא שהמנורה היתה עגולה. אמנם אין לנו אלא להמתין לביאת המשיח ולהשבת כלי המקדש כדי לדעת בדיוק.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>