הביא את התורה לפולין: מי היה רבי יעקב פולק?

השנה: 1493, רנ"ג. רבי יהודה מינץ, גדול הדור, שמוצאו מהעיר מיינץ – הלא היא מגנצא, ערש יהדות אשכנז, מכנס התייעצות דחופה של חברי בית הדין. הנושא: תלמיד חכם צעיר, בוגר ישיבת נירנברג המעטירה, ביצע "מיאון". עולם התורה סער, והיו שנידו אותו. המיאון נאסר על ידי רבי מנחם ממירזבורג לפני דור! כיצד לנהוג באותו תלמיד חכם צעיר, רבי יעקב פולק שמו?

מהו "מיאון"? לפי ההלכה, ניתן להשיא נערה לפני גיל 12 אפילו אם אין לה אב שיקדש אותה, דבר שאינו רצוי לכתחילה, אך עקב הגזרות והלחץ בגלות לפעמים נאלצו לעשות זאת. במקרה כזה, הנישואין אינם חלים מן התורה, שכן קטנה אין בה דעת להתקדש, ולכן כשהיא מגיעה לגיל 12 היא יכולה "למאן" בנישואין, והם בטלים מעיקרא. באשכנז נתקנה תקנה שלא לנהוג בדין של "מיאון", משום חשש מכשול, של חיי נישואין כמה שנים שיתבררו כבטלים. אך רבי יעקב פולק, שנדד מזרחה ושימש כרב בעיר פראג, ביצע הלכה למעשה את דין המיאון, והדבר עורר סערה בעולם התורני.

באותם ימים הידלדלה יהדות אשכנז, מסיבות שונות שקשורות גם במצב המדיני, בגזרות קשות ועוד. היהודים נדדו אט אט מזרחה, אך גדולי התורה הגיעו מישיבות אשכנז. לא היו עדיין ישיבות גדולות ומשמעותיות במזרח אירופה. המחלוקת על מעשהו של רבי יעקב פולק ממחישה את המצב החדש: קמים מרכזי תורה חדשים, והם לא בהכרח הולכים לפי הקו של יהדות אשכנז. רבי יעקב סבר שהוא גדול מספיק כדי לקבוע הלכה במקומו, אך אחרים חלקו עליו. מהר"י מינץ פסק שאם יעמוד רבי יעקב בפסיקתו, יש להוריד אותו מגדולתו!

ואכן, רבי יעקב נאלץ לעזוב את משרתו בפראג, ונדד עוד מזרחה לפולין הרחוקה, שבאותם ימים היתה שוממה מתורה. רבי יעקב ייסד את הישיבה הראשונה בפולין, ישיבת קרקוב, אסף את הצעירים היהודיים ולימד אותם בשיטת פלפול מיוחדת וחדשנית, שנקראה "שיטת החילוקים".

אך המחלוקת רדפה אחריו עד לפולין. מתנגדיו לא הסכינו לכך שהוא יקים במה לעצמו, ולא יקבל את פסיקת חכמי אשכנז, וניסו לפגוע במעמדו בפולין. אך גם לרבי יעקב היו קשרים. חמותו היתה אשת הכספים של מלכת אוסטריה, אליזבת, וגם הוא יצר קשרים עם השלטונות הפולניים. בסופו של דבר הם התרשמו מחכמתו וממעשיו הכבירים, ורבי יעקב קיבל כתב הגנה ממלך פולין, זיגמונט הראשון, לפיו נאסר לרדוף אותו או להצר את צעדיו. בהמשך הוא קיבל מינוי כ"רב כללי של היהודים בפולין".

כך התפנה רבי יעקב לעסוק בהרבצת תורה ובהעמדת תלמידים, ובמשך דור, פולין נהפכה למקום התורה המרכזי. תלמידיו היו הגאון רבי שכנא, חמיו של הרמ"א, המהר"ל מפראג והמהרש"ל, רבותיהם של כל גדולי וענקי הדורות שקמו באותו זמן. פולין היתה מרכז התורה, ואפילו מלמדי תינוקות היו נשלחים מפולין לאשכנז, כדי להפיץ תורה. תלמידיו של רבי יעקב קיבלו את שיטתו בעניין מיאון, והרמ"א פוסק בהגהתו לשולחן ערוך: "ולכולי עלמא אם היא פחותה מבת שתים עשרה שנה – ממאנת, אפילו בזמן הזה. וכן עשה מהר"ר יעקב פולק ז"ל מעשה בימיו. ודלא כיש מחמירין ואמרו שאין בת ממאנת בזמן הזה כלל" (אבן העזר סימן קנ"ה).