איך אמונה וביטחון בה' מביאים רוגע ושפע?

היכרות מעמיקה עם 'שער הביטחון' מתוך הספר 'חובות הלבבות' של רבנו בחיי הינה אחת הדרכים הטובות להשגת שלוות נפש תוך ביטחון והישענות מוחלטת על ה' יתברך.

בסדרה זו נלמד ביחד את שער הביטחון, תוך צלילה לדברי רבנו בחיי שמלמד אותנו כיצד ביטחון אמיתי בה' יכול לשנות את חיינו, להעניק לנו שקט פנימי, ולהפוך אותנו לאנשים טובים ומאושרים יותר. הצטרפו אלינו והתמלאו בחכמה עתיקה שממשיכה להיות רלוונטית גם בימינו. מאמר שני בסדרת "שער הביטחון".

המשך פתיחת רבנו בחיי לשער הביטחון

במאמר הקודם בסדרה הסביר רבנו בחיי כי הביטחון בה' הוא הדבר הנצרך יותר מכל לעובד האלוקים, מפני שביטחון זה מביא את האדם לתועלת גדולה הן לענייני קיום התורה והן לעניני העולם הזה. רבנו בחיי מבהיר כי הבוטח בה' רגוע ביותר לגבי פרנסתו, בדומה לכימאי שיודע להפוך כסף – לזהב, ונחושת ובדיל – לכסף.

הכימאי הוא אומן זייפן, שבכוחו להפוך, למראית עין בלבד, מתכות זולות ופשוטות לכסף וזהב. ולכאורה, אין כמוהו שליו ורגוע בעניין פרנסתו. רבנו בחיי כי בעל הביטחון בה' אמור להיות רגוע ושלו יותר מכימאי, כיוון שהוא עדיף עליו ב-10 דברים, ואלו הן:

במאמר זה נבחן את עשרת היתרונות של הבוטח בה' על פני הכימאי, כפי שמבאר רבנו בחיי.

יתרון ראשון

היתרון הראשון של בעל הביטחון על פני הכימאי הוא שהכימאי צריך לעבודתו חומרים מיוחדים.

"תחילתם שבעל האלכימיה צריך לדברים מיוחדים למלאכה לא יגמר לו דבר זולתם, ולא ימצאם בכל עת ובכל מקום.

והבוטח באלוהים טרפו מובטח לו מכל סיבה מסיבות העולם".

היתרון הראשון של בעל הביטחון על פני הכימאי הוא שהכימאי צריך לעבודתו חומרים מיוחדים, אשר לא יוכל לעשות את מלאכתו בלעדיהם, ולא יוכל להשיג אותם בכל זמן ובכל מקום. ואילו הבוטח באלוקים, מזונו מובטח לו על ידי כל אמצעי מאמצעי השגת הפרנסה הקיימים בעולם.

"כמו שנאמר בפסוק (דברים ח, ג): "למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על מוצא פי ה' יחיה האדם". כי הסיבות אינן נבצרות ממנו בכל עת ובכל מקום".

אין דבר שימנע מהקב"ה לתת לאדם את מזונו בכל זמן ובכל מקום. רבנו בחיי מביא 4 הוכחות מהנביאים לכך שהקב"ה יכול לזון ולפרנס כל אדם בכל זמן.

הרב יגאל כהן - מה זה ביטחון אמיתי בקב"ה?

אלו ההוכחות:

"כאשר ידעת מדבר אליהו עם העורבים ועם האישה האלמנה, ועוגת רצפים וצפחת המים, ודבר עובדיהו עם הנביאים, שאמר (מלכים א יח, יג) "ואחביא מנביאי ה' מאה איש חמשים חמשים איש במערה ואכלכלם לחם ומים".

"כאשר ידעת מדבר אליהו עם העורבים"

אליהו הנביא ניזון מהעורבים, כפי שמתואר במלכים א' פרק י"ז. היה זה כאשר אליהו הנביא קינא לה' ועצר את הגשם לאחר שאחאב מלך ישראל חטא בחטא עבודה זרה. אמר לו הקב"ה להיסתר מפני אחאב ואיזבל "בנחל כרית אשר על פני הירדן, והיה מהנחל תשתה ואת העורבים ציוויתי לכלכלך. וילד ויעש כדבר ה'... והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבוקר ולחם ובשר בערב ומן הנחל ישתה", הרי שהקב"ה יכול לכלכל את האדם בכל מקום ובכל זמן ועל ידי כל דבר שיחפוץ.

"ועם האישה האלמנה"

וכן מהנעשה עם אליהו בעניין האישה האלמנה, כפי שמבואר בספר מלכים. לאחר שיבש נחל כרית "ויהי דבר ה' אלי לאמר... קוּם לֵךְ צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן וְיָשַׁבְתָּ שָׁם הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ. וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ צָרְפַתָה וַיָּבֹא אֶל פֶּתַח הָעִיר וְהִנֵּה שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה מְקֹשֶׁשֶׁת עֵצִים וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר קְחִי נָא לִי מְעַט מַיִם בַּכְּלִי וְאֶשְׁתֶּה. וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר לִקְחִי נָא לִי פַּת לֶחֶם בְּיָדֵךְ. וַתֹּאמֶר חַי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ לִי מָעוֹג כִּי אִם מְלֹא כַף קֶמַח בַּכַּד וּמְעַט שֶׁמֶן בַּצַּפָּחַת וְהִנְנִי מְקֹשֶׁשֶׁת שְׁנַיִם עֵצִים וּבָאתִי וַעֲשִׂיתִיהוּ לִי וְלִבְנִי וַאֲכַלְנֻהוּ וָמָתְנוּ. וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֵלִיָּהוּ אַל תִּירְאִי בֹּאִי עֲשִׂי כִדְבָרֵךְ אַךְ עֲשִׂי לִי מִשָּׁם עֻגָה קְטַנָּה בָרִאשֹׁנָה וְהוֹצֵאתְ לִי וְלָךְ וְלִבְנֵךְ תַּעֲשִׂי בָּאַחֲרֹנָה. כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר עַד יוֹם תתן [תֵּת] יְהוָה גֶּשֶׁם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וַתֵּלֶךְ וַתַּעֲשֶׂה כִּדְבַר אֵלִיָּהוּ וַתֹּאכַל הוא והיא [הִיא וָהוּא] וּבֵיתָהּ יָמִים. כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלָתָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא חָסֵר כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד אֵלִיָּהוּ".

"ועוגת רצפים וצפחת המים"

לאחר שאליהו הנביא קידש את שמו של ה' בהר הכרמל והרג את נביאי הבעל, ברח מפני איזבל אשת אחאב שרצתה להורגו. לאחר מכן נאמר בפסוק: "וְהוּא הָלַךְ בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יוֹם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אחת [אֶחָד] וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה יְהוָה קַח נַפְשִׁי כִּי לֹא טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי. וַיִּשְׁכַּב וַיִּישַׁן תַּחַת רֹתֶם אֶחָד וְהִנֵּה זֶה מַלְאָךְ נֹגֵעַ בּוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ קוּם אֱכוֹל. וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּשָׁב וַיִּשְׁכָּב. וַיָּשָׁב מַלְאַךְ יְהוָה שֵׁנִית וַיִּגַּע בּוֹ וַיֹּאמֶר קוּם אֱכֹל כִּי רַב מִמְּךָ הַדָּרֶךְ. וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב".

"ודבר עובדיהו עם הנביאים, שאמר (מלכים א יח, יג) "ואחביא מנביאי ה' מאה איש חמשים חמשים איש במערה ואכלכלם לחם ומים".

עובדיה החביא 100 נביאים ב-2 מערות וכלכל אותם לחם ומים.

"ואמר (תהלים לד, יא) כפירים רשו ורעבו ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב".

הגיבורים והעשירים הדומים לכפירי אריות – התרוששו ורעבו, ודורשי ה' אינם חסרים כל טוב.

ואמר (שם, י) יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור ליראיו.

"וכן נאמר: יראו את ה' קדושיו, כי אין מחסור ליראי שמו".

יתרון שני

היתרון השני של בעל הביטחון בה' על פני הכימאי היא כי הכימאי עלול להינזק מהחומרים המשמשים אותו במלאכה.

"והשני כי בעל האלכימיה צריך למעשים ולמלאכות לא ישלם לו חפצו זולתם, ואפשר שימיתוהו ריחם ועשנם, עם התמדת העבודה ואורך היגיעה בהם לילה ויומם".

והיתרון השני, שהכימאי צריך לעשות מעשים ופעולות, אשר לא תושלם עבודתו בלעדיהם, ואף ייתכן שריחות החומרים והעשן ימיתו אותו, כשיתמיד בעבודתו זו ויתייגע בה יום ולילה בלי הפסק.

"והבוטח באל בבטחה מהפגעים, ולבו בטוח ממצוא הרעות, וכל אשר יבואנו מאת האלוהים יהיה לו לששון ולשמחה, וטרפו בא אליו במנוחה והשקט ושלוה".

ואילו הבוטח בה' שמור הוא מפגעים, ובטוח שלא תאונה לו שום רעה, מפני שהוא מאמין שכל מה שקורה עימו הוא מאת האלוקים, ולכן יקבל הכל בשמחה, ומזונו יגיע אליו במנוחה ושקט ושלווה.

"כמו שכתוב (תהלים כג, ב) בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני".

מזמור זה אמר דוד ביער חרת, ומבואר בחז"ל שנקרא שמו יער חרת, כי היה מנוגב ושמם כחרס, והרטיבו הקב"ה עבור דוד מטוב של העולם הבא. ועל כך אמר דוד "בנאות דשא ירביצני" – כלומר בנווה דשאים ירבצני, מלשון שכיבה ומנוחה.

למה דווקא בתקופה הזו אנחנו חייבים לסמוך על בורא עולם? הרב יגאל כהן בקטע חזק על אמונה וביטחון:

לסיכום, רבנו בחיי מציג תמונה מרתקת של הביטחון בה' בהשוואה לעיסוק הכימאי, ומדגיש עד כמה אמונה אמיתית וביטחון בבורא עולם יכולים להביא לשלווה פנימית ורוגע שאין להם אח ורע. דרך ההבנה הזו, ניתן לראות כיצד הביטחון בה' אינו רק כלי לחיים הרוחניים, אלא גם מקור לחוסן נפשי ופיזי בעולם הזה.