10 מילים בלבד: זו המצווה הסגולית שאפשר לקיים בכל רגע בלי לצאת מהבית

מהות המצווה:

זכירת מעשה מרים היא מצוות עשה לדעת הרמב"ן. עניינה הוא לזכור את מעשה צרעת מרים שנעשה בעקבות דיבורה לשון הרע על אחיה משה.

מטרת המצווה היא להתבונן במעשה מרים וללמוד ממנו את החומרה הרבה של לשון הרע. זכירת העונש והמעשה משמשים כאזהרה והדרכה להימנע מלשון הרע.

מקור המצווה:

מקור המצווה מופיע בתורה: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" (דברים כ"ד, ט'). הרמב"ן מפרש זאת כמצוות עשה ממשית, בדומה למצוות אחרות כמו זכור את יום השבת או זכור את אשר עשה לך עמלק. מצווה זו נועדה להזכיר את העונש הגדול שקיבלה מרים על דיבורה לשון הרע, למרות שהייתה צדקת ונביאה.

הרב זמיר כהן - 8 דקות נפלאות על מעלת שמירת הלשון:

כך מקיימים את המצווה

קיום המצווה הינו באמצעות זכירת מעשה מרים, שדיברה לשון הרע על אחיה משה, ונענשה בעונש הצרעת.

לדעת פוסקים רבים, יש להזכיר בפה את מעשה מרים, ולא רק בלב.

ראוי לומר מדי יום את הפסוק: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם". לדעת פוסקים, יש לאדם לזכור את מעשה מרים בכל עת בה הוא רוצה לדבר לשון הרע.

עצה סגולית המסייעת להינצל מלשון הרע

זכירת מעשה מרים היא מצווה סגולית, המסייעת להינצל מחטא לשון הרע.

החפץ חיים מציין כי יש אנשים רבים שאומרים פסוק זה, אך עדיין נכשלים בלשון הרע. כיצד ייתכן הדבר? בספרו "זכור למרים" מציין החפץ חיים 5 סיבות לכך:

הסיבה הראשונה – כיון שאין האדם מכיר בחטא זה ובחומרתו. ולכן עליו להכיר בחומר החטא, וללמוד את הפתיחה לספר חפץ חיים ואת שער הזכירה מספר שמירת הלשון, ואז יכיר גודל החטא.

הסיבה השניה – שאומרים פסוק זה אך אין מתבוננים במרירות העונש שקיבלה מרים בגלל החטא, אבל אם יתבונן בכך ודאי תועיל לו עצתו של הקב"ה להימנע מזה החטא.

הסיבה השלישית – שאף אם מכיר בחומר החטא, מתייאש ואומר מה תועיל זכירה זו של מרים, שהרי רבים זכרו ולא עלתה בידם. ואין לומר כן, אלא יתבונן בדבר ויראה שאחר כמה שבועות שיתרגל, תועיל מאד זכירה זו להינצל מהחטא.

הסיבה הרביעית – אם האדם אינו שומר את עצמו מהדברים המביאים לידי חטא לשון הרע, לא תעזור לו עצה זו של זכירת מעשה מרים. והעצה לזה, לדעת ולהשכיל מה הם הדברים המביאים לכך.

הסיבה החמישית – שאחר שאדם הִרבה בחטא זה, כבר מסיתו היצר להתייאש שאין לו תקוה ולא תועיל לו שום סגולה, ונופל עוד ועוד. והעצה לזה, להתחזק מאד ולעשות תשובה על העבר ולהתחזק על העתיד, שאם לא כן יפיל היצר את האדם ויסיתנו עד שאול.