כשהמדע פוגש את האמונה: הביולוג שרואה את יד השם

לפני כעשר שנים התפרסם מאמר מבריק בנושא "מוצא החיים": כיצד חומר דומם הופך לתא חי. בסופו של דבר, כל היצורים החיים נוצרים מתוך דומם – מתוך מזון, כימיקלים וכו'. איך החומרים שנכנסים לגוף יכולים ליצור חיים? החוקר, ג'רמי אינגלנד, מהאוניברסיטה המפורסמת MIT, הציג תיאוריה מורכבת וגאונית, ששמה הוא: Dissipative adaptation. חוקרים מבוגרים ששברו את ראשם במשך שנים, התלהבו מהגילוי. אחד מהם היה ריצ'רד דוקינס, כופר מפורסם, שהכריז כי עכשיו הכפירה והאבולוציה קיבלו גיבוי מחקרי משמעותי. מה שדוקינס לא ידע, הוא שהחוקר, ג'רמי אינגלנד, הוא יהודי דתי, חובש כיפה...

בראיונות לעיתונות מספר ג'רמי אינגלנד כי במחקריו על מוצא החיים הוא רואה רק את יד הבורא. התפקיד שלו כחוקר הוא להסביר כיצד נוצרים החיים מבחינה כימית-מולקולרית, אבל מה שמאפשר את זה הוא אך ורק מנגנון מתוחכם שנברא על ידי בורא העולם.

מה שמעניין יותר הוא, שאין מדובר בחוקר מבית דתי, שהכיפה נשארה על ראשו משום שקיבל חינוך טוב ותו לא. להיפך, אינגלנד נולד בבית חילוני. מעבר לנרות חנוכה הוא לא ידע הרבה על היהדות. דווקא מתוך מחקרו הוא הגיע למסקנה שיש בורא לעולם, והדחף שלו להכיר את היהדות התעורר דווקא מתוך האנטישמיות שפגש, כצפוי, בין כתלי האוניברסיטאות היוקרתיות. אם הם שונאים אותנו שנאה לא רציונלית, כנראה שיש להם ממה לפחד, ויש מה לבדוק... אינגלנד נסע לישראל, פגש תלמידי חכמים, למד תורה בישיבה והכיר באמת. בריאיון לעיתונות אמר: "לימוד התורה סיפק לי הזדמנות לעיסוק אינטלקטואלי שאיננו דומה לשום דבר שחוויתי במונחים של חריפות ובגודל ההיקף". נאום חוקר מבריק מאחת האוניברסיטאות הנחשבות בעולם.

כאשר נשאל אם מחקריו אינם סותרים את האמונה, השיב: "אני לא רואה שום בעיה בלהיות 'מדען', בזמן שיש לך מחויבות לקב"ה ולתורה. אני אפילו מוכן ללכת רחוק יותר ולומר שאלו שמוצאים מתח ביניהם, הם צריכים להבין טוב יותר או את התורה, או את המדע, או את שניהם". הדברים האלו ידועים לנו, אבל תמיד טוב לשמוע אותם שוב מצד איש מדע גדול, המלמדנו שאכן מחקר אמיתי יכול להראות זאת.

עוד סיפר אינגלנד על עצמו: "זה היה כשהייתי בירושלים. התחלתי לחשוב מה אעשה ב־MIT, ואז הבנתי שמה שגרם לי להקדיש מחשבה לפיזיקה ולביולוגיה אלה סוגיות בפילוסופיה של השפה, שנמצאות ממש בפסוקים הראשונים של ספר בראשית: 'ויאמר אלוהים יהי אור'. הבריאה מונעת על ידי אמירות, על ידי הכוח של השפה. צריך להחליט על שפה כדי להסביר את העולם.

"ואז, בהמשך ספר בראשית, בסיפור על מגדל בבל, הקב"ה מחליט על כך שלבני האדם יהיו שפות רבות. כלומר, לא תהיה רק דרך אחת להבין את העולם. אפשר למצוא את ההבנה הזו גם אצל ויטגנשטיין, וזה בבירור בא משורשיו היהודיים: 'גבולות השפה הם גבולות עולמי'.

"כל ההבנה הזו נטעה בי את הרעיון שביולוגיה ופיזיקה הן שתי שפות שונות. לכן מפתיע אותי לראות ביו־פיזיקאים שמבולבלים לגבי זה. הם מחכים שהפיזיקה תספר להם מהם החיים. זה כמו שתקרא רומן בצרפתית, ותצפה שהוא יהיה לפתע ביוונית עתיקה. אתה יכול לתרגם את הרומן – אבל אז כוח ההבנה יעבור לידיו של המתרגם.

"כשביקרתי בישראל לראשונה והתחלתי ללמוד עברית, חשתי תחושה חזקה מאוד של שיבה הביתה, ושל תגלית מיהם בני עמי... אבל תמיד היתה לי נטייה לנסות להבין דברים כמה שיותר לעומק, וזה גרם לי להבין שעלי לדעת יותר על התורה, משום שהיא ללא ספק תמיד היתה חלק בקיום היהודי – גם אם יהודים רבים אינם דתיים. במהרה הבנתי עד כמה ההשקפה שלי על העולם היא יהודית בדרכים שקודם לכן לא קלטתי, וגיליתי שלמסורת יש עומק אינטלקטואלי שלא מצאתי בלימודי מדע, מתמטיקה, פילוסופיה או ספרות. זה גרם לי לרצות יותר מכך...

"מה שאהבתי לגבי התורה הוא שהיא פתוחה לגבי העניין הזה. בשונה מאנשים שמנסים להסתיר את האקראיות בבחירה שלהם, התורה מציעה עצמה ליהודים כברית. החלטתי להתחייב לצד שלנו, של הברית, ולראות אם הקב"ה עומד בחלק שלו... ברוך השם אני מרגיש שהקב"ה עמד בצד שלו והדהים אותי בנפלאותיו. ההשפעה שלו על חיי ברורה לי בדרך שלעולם לא אנסה להוכיח למישהו אחר. היום אני מנתב את מאמצי להבין טוב יותר את רצונותיו, ולבקש את עזרתו בכך...

"הנה משהו שתמצא בתהילים: 'אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם'. העולם מלא בדברים שלא מדדו אותם. כשמדדנו את המטען מהאלקטרון – גילינו חלק מעבודתו של בורא עולם...

"כשאתה מדבר על השגחה של עם והשגחה של יחיד – תמצא אותן רק אם תחפש. מה היה הנס בפורים? שהאימפריה הגדולה בעולם החליטה להשמיד עם קטן ומפוזר וחלש ולא הצליחה בכך. כל סיפור מגילת אסתר הוא רצף של מעשים יזומים, מלבד הפור. הפור של המן נפל על חודש ניסן, ונתן ליהודים כמעט שנה להתכונן למותם. הפור היה יכול ליפול על חודש מוקדם יותר. אז כשמדברים על השגחה צריך לחפש, כי החיים שלנו אינם ניסוי".