להתעלם או להילחם? הסדנה שפוגשת את הנוער שמשוטט ברשת

סקר של חברת בזק, בשיתוף מכון מחקר מהגדולים בישראל, חקר כ-4,500 בני נוער בגילאי 13 עד 18. הסקר מצא כי ששים אחוזים מבני הנוער מודים שהם מכורים לרשתות החברתיות. בסקר, שמתפרס על פני עמודים רבים וכולל שאלות רבות ומגוונות, מודים בני הנוער כי השימוש בפלאפון מעורר בהם חוויות בלתי נעימות וזו בלשון המעטה.

אחת ההתמודדויות המרכזיות עם מתבגרים ובני נוער היא המסכים – בין אם מדובר בפלאפון ובין אם מדובר במחשב. השאלה המרכזית והמהותית היא איך להתייחס נכון לכל נושא הפלאפונים והמדיה. האם לאפשר לילד להשתמש בהם? באיזה גיל? באיזה סינון להשתמש? ועוד.

בחרנו לדבר עם הרב אברהם לשם, מומחה לנוער מתבגר, כדי שיענה על שאלותינו ויטווה דרך נכונה כיצד לנהוג עם נוער מתבגר והטכנולוגיה.

הרב, ספר לקוראים שלא מכירים, במה אתם עוסקים?

"אני זוכה לשמש כר"מ בישיבת היכל מאיר בביתר עילית, ומאידך כרב בתיכון נעם, אותו רעייתי מנהלת יחד עם פנימייה לנערות מתמודדות. כך שאנו נזקקים לתת מענים בנושא של עולם המדיה וגיל ההתבגרות", פותח הרב לשם ומספר.

"יצרנו שיתוף פעולה מיוחד עם מחלקת 'אתגר' של הידברות, ובו אנחנו מייעצים להורים, מורים וצוותי הוראה המתעסקים עם גיל התבגרות. הוצאנו ספרים וסדרות שמקיפים אתגרים של בני נוער, כגון צניעות, קשרים וחברויות בגיל הנעורים ועוד.

"הנושא שבו אנו רואים אתגר משמעותי ביותר הוא המדיה, סמארטפונים ורשתות חברתיות אצל נערים ונערות מתמודדים. ניתן לומר שהנושא הזה הוא המרכזי ביותר שאיתו מתמודדים הורים ומחנכים רבים".

איך מייעצים נכון על נושאים מאתגרים כאלה?

"בכדי לענות על השאלות הללו, שאלות הרות משקל וחשובות מאין כמותן, יש צורך קודם כל לדעת במה מדובר. כמה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים, אנחנו לא תמיד יודעים", פותח הרב אברהם לשם. "הורים פונים עם כל מיני שאלות שונות. על פניו, אפשר להבין את המציאות הזו שיש את תהליך ההתבגרות של הנערים ולכן יש שאלות. אך עם הזמן ראינו שהאתגר המרכזי שמביא איתו התמודדויות, מה שנקרא 'הזרז' לכל התמודדות כזו או אחרת – זה הפלאפונים החכמים הפרוצים.

"הייתה התלבטות איך להתמודד עם זה. מצד אחד, אנחנו נותנים מענים, אבל עד שאנו מספיקים לתת את המענה המושלם – הניסיון גדול הרבה יותר במציאות. נמצא ששמנו פלסטר אבל לא ריפאנו את הפצע.

"עם כל הניסיון שצברנו תוך ייעוצו של הרב זמיר שליט"א, פיתחנו דרך שיכולה לעזור לנו כמחנכים באתגר המורכב הזה. את כל המידע הזה אגדנו כדי לתת מענה פרקטי בסדנה בת שלוש שעות למורים וצוותי חינוך".

מה מקבלים בסדנה?

"ראשית כל, זוהי ההבנה. כולנו מסכימים שמכשיר כזה הוא מסוכן ובעייתי לכל אדם ולכל נער, לא משנה כמה הוא חלש רוחנית או לימודית. השאלה היותר מדויקת היא, מהי הגישה הנכונה להתמודדות עם הנושא הזה.

"בעולם החינוך קיימות גישות שונות בהתמודדות עם הסמארטפון. המרכזיות שבהן הן 'הגישה האקטיבית' ו'הגישה הפאסיבית'.

"הגישה האקטיבית מתבטאת בדרך שבה ההורים או המחנכים יוצאים כנגד הילד או התלמיד במלחמת חורמה. הם לוקחים לו את המכשיר, מעלימים, מאלצים אותו לשבור וכו'. מהצד השני יש את חסידי הגישה הפאסיבית. לתפיסתם, הסמארטפון הוא חלק מחיינו, העולם כבר נמצא שם, ולכן במקום לטמון את הראש בחול אנחנו ניתן לילד את המכשיר ונלמד אותו איך להשתמש בו 'נכון', איך להיזהר מהסכנות, וכך הוא יבנה את עצמו, ילמד מה לעשות ולמה לא.

"כדי לברר מהי הגישה הנכונה יותר, עלינו לבדוק את מבחן התוצאה", ממשיך הרב לשם. "איזו גישה מביאה תוצאות טובות יותר ומועילות למצבו של המתבגר? כשבוחנים את הגישות שהזכרנו, מגלים שהתוצאות מאכזבות ביותר ולעיתים הנזקים עולים על התועלת.

"לשם כך אנו מלמדים מהניסיון שלנו איך נכון להתייחס לזה. כמובן שדבר זה תלוי במשתנים שונים. יש שוני משמעותי בשיח על הנושא הזה בין בנים לבנות, בגיל של הבחור, בסגנון של הבחור, בין נער חזק רוחנית לבין חלש רוחנית, בין בחור איכותי שמעד לבין בחור במצב מורכב יותר, בין אלו שרק מדברים על זה לאלו שכבר יש להם ולחבריהם. ועוד מגוון משתנים. בכל אחד מהמקרים אנו נדרשים להעביר את המסר הנכון עבורו ולנקוט בגישה התואמת את מצבו של המתבגר".

נשמח להסבר. איך מתאימים מצבים?

"ניקח לדוגמא נער איכותי שרכש או קיבל מכשיר והוא משתמש בו מתוך סקרנות או נפילה רגעית. כאשר אנחנו נדבר איתו על הנושא, אנו נדבר דווקא ממקום של שכל – שווה או לא שווה. זה יכול להיות על העתיד שלו והשם הטוב שיש לו וחבל שהוא ייהרס, ומאידך נדבר על הנזקים האדירים שקיימים וכמה זה לא כדאי לו.

"לעומת זאת, נער שנמצא בתהליך הידרדרות נמוך יותר, והמציאות מראה ש'כרגע' דיבור על זריקת המכשיר הוא לא משהו אפשרי. על אחת כמה וכמה, שהרמזים הסביבתיים – מהחברה שהוא נמצא בה – יוצרים אצלו התניה קלאסית לשימוש חוזר. במקרים מעין אלו עלינו לאמץ גישה שונה שתואמת את מצבם. גישה זו מושתת על שני יסודות איתנים: סור מרע ועשה טוב".

הרב לשם ממשיך להסביר: "את עולם התוכן והמדיה אנחנו יכולים לחלק לשלוש רמות: רעל, זבל, טוב. בדיוק כמו פירמידת מזון. יש מאכלים ברמת רעל – אותם אסור בשום אופן לאכול. יש את האוכל הבריא – מאכלים שטוב וכדאי לאכול, ויש את האמצע – ממתקים, סוכרים ושומנים. אלו מאכלים באמצע, הם אמנם לא מסכנים את האוכל, אך מומלץ לצרוך אותם כמה שפחות.

"כך גם בעולם המדיה, ישנם תכנים בדרגת רעל – תוכן שמזיק ומסכן את הצופה הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית. תכנים בדרגת טוב, כגון שיחות, נסיעות, מצלמה מוזיקה וכדומה, ויש גם את האמצע – רשתות חברתיות שונות שאמנם הן מזיקות אך לא בהכרח מסוכנות.

"סור מרע מתבטא קודם כל בזה שאם הוא משתמש בטלפון ללא חסימה כלל, אין על זה שום דיון והדרישה שלנו תהיה: אתה חייב לשים הגנה. כעת, אחרי שהוא חסם את עצמו מהרעל, הוא נשאר עם הזבל – הרשתות החברתיות ובהן נדון מה להשאיר ומה לא.

"החלק השני הוא העשה טוב. סור מרע לעולם לא עוזר לבדו, הוא חייב לבוא יחד בשילוב עם העשה טוב. אי אפשר לקחת לנער את כל העולם שבו הוא התעסק עד עכשיו, מבלי לתת לו אלטרנטיבה – משהו חיובי למלא בו את הזמן. עשייה חיובית משמעותה להתחבר לתחביבים, לפעול, לעשות, להתנדב, לעבוד. שלא יישאר בבחינת 'השעמום מביא לידי חטא'".

למי מתאימה הסדנה?

"הסדנה מיועדת למורים, מחנכים ולכל צוותי החינוך המתעסקים עם בני נוער ומתמודדים עם הנושא. ישנם מחנכים רבים, בעיקר בחוגים מסוימים, אך לא רק, שהם לא מכירים בכלל במה מדובר. הם לא מבינים את עולם המדיה והרשתות, למה זה מסקרן, למה זה מושך ובכלל, מה הם עושים שם? הם מקבלים סקירה מקיפה על הנזקים הקיימים, כגון התמכרויות, חרדות, פגיעות, תכנים לא מותאמי גיל ועוד, ואחרי זה אנחנו דנים עליהם בצורה הנכונה, בסייעתא דשמיא".

רוצים גם אתם לקבל כלים פרקטיים להתמודדות עם בני נוער ברשת?

הזמינו עוד היום את הסדנה המעשית לצוותי חינוך, ישיבות, תיכונים, סמינרים ובתי ספר. מפגש של כשלוש שעות. מוכר להחזר מלא בתוכנית גפן.

לפרטים והזמנת הסדנה עד אליכם >>

או שילחו מייל ל: ETGAE@HTV.CO.IL