צדקה: המצווה שעומדת למבחן...

מה. צדקה היא מצווה מן התורה השייכת לתחום המצוות שבין האדם לחברו, והיא פרט של גמילות חסדים. מגמתה של הצדקה לסייע לקיומו של הזולת בדרך מכובדת. ולכן המעלה הגדולה ביותר של הצדקה, על פי הרמב"ם, היא לסייע לעני לעמוד על רגליו בכוחות עצמו, כך שלא יצטרך יותר לבקש צדקה, שנאמר (ויקרא כה, לה): "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ". למשל, העוזר לעני למצוא עבודה מסודרת או שהוא דואג שילמד מקצוע שיוכל אח"כ להתפרנס ממנו בכבוד, מקיים את מצוות הצדקה באופן המעולה ביותר, מפני שזו הדרך המכובדת והיעילה ביותר להוציא את העני ממעגל העוני. כמו כן, מעלה גבוהה יותר מן הצדקה היא ההלוואה. מתן הלוואה גורם ללווה להרגיש בנוח יותר, שכן הוא יודע שהמלווה סומך עליו שיוכל להחזיר את הכסף בבוא העת, ואינו צריך למתנות חינם. הדרגה שאחרי ההלוואה היא ´מתן בסתר´, כלומר, העני אינו יודע ממי קיבל את הכסף וגם הנותן אינו יודע למי העניק את מעותיו.
 

למה. התורה מלמדת אותנו שלא כולם נמצאים תמיד במצב כלכלי המניח את הדעת. לכן היא מורה לנו בספר דברים: "כִּי-יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ... לֹא תְאַמֵּץ אֶת-לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת-יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, כִּי-פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לוֹ... דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ".

חז"ל למדו מפסוקים אלו שיש העדפות שונות בצדקה. למשל: קרובי המשפחה עדיפים על אנשים זרים; עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת ותושבי ארץ ישראל מקבלים עדיפות על פני תושבי חוץ לארץ. כמו כן קבעו חז"ל את מידת המינימום שאדם מישראל חייב בנתינת צדקה בכל שנה (שליש שקל של התורה בשנה), וכן את שיעור המקסימום – 20% מסך כל הנכסים.
 

משהו לסיום. מצוות צדקה ידועה בדברי חז"ל כמסוגלת לעושר: "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר - עשר בשביל שתתעשר". וכן הסביר רבי ישמעאל ברבי יוסי, שעשירי ארץ ישראל נעשו עשירים בגלל שהפרישו מעשרות (שבת קיט). ומבואר בתלמוד, שאמנם ככלל אסור לנסות את הקב"ה, שנאמר: "לא תנסו את ה´ אלוקיכם", אך חז"ל למדו מפסוק בספר מלאכי שבמצוות הצדקה מותר לנסות את הקב"ה ולראות כיצד ע"י נתינת צדקה זוכה האדם להרחבת הכנסותיו. ולכן כתב בשולחן ערוך על מצוות הצדקה: "לעולם אין אדם מעני (כלומר: נהיה עני) מן הצדקה, ולא דבר רע ולא היזק מתגלגל על ידה. כל המרחם על העניים, הקב"ה מרחם עליו. הצדקה דוחה את הגזירות הקשות, וברעב תציל ממוות".