ממתק לדף היומי: בבא בתרא דף יא, ל' סיון תשפ"ד

"תניא אמרו עליו על בנימין הצדיק שהיה ממונה על קופה של צדקה. פעם אחת באתה אשה לפניו בשני בצורת, אמרה לו: רבי, פרנסני. אמר לה: העבודה, שאין בקופה של צדקה כלום. אמרה לו: רבי, אם אין אתה מפרנסני, הרי אשה ושבעה בניה מתים. עמד ופרנסה משלו.

לימים חלה ונטה למות, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אתה אמרת 'כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא', ובנימין הצדיק שהחיה אשה ושבעה בניה ימות בשנים מועטות הללו? מיד קרעו לו גזר דינו. תנא הוסיפו לו עשרים ושתים שנה על שנותיו".

רש"י מסביר את דברי המלאכים לפני הקדוש ברוך הוא:

"אתה אמרת וכו' – מתורתך למדנו לפיכך נברא אדם יחידי לומר לך כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים העולם מלא, וכתיב (בראשית ד) 'קול דמי אחיך' דמו ודם זרעיותיו, אף כשאתה מקיים דמי אחיך עמך מעלה עליך חייו וחיי זרעיותיו שמדה טובה מרובה ממדת פורענות".

לאחר שקין הרג את הבל אחיו, אמר לו הקב"ה "קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה". מדייקת המשנה בסנהדרין (פרק ד משנה ה) "אינו אומר דם אחיך אלא דמי אחיך – דמו ודם זרעיותיו". שכל המאבד נפש מישראל נענש לא רק על הרצח של האדם שאת חייו קיפד אלא על כל הצאצאים שהיו ראויים לצאת ממנו עד סוף כל הדורות ולא יצאו. כידוע, מידה טובה מרובה ממידת פורענות, ומכאן השכר המרובה שקיבל בנימין הצדיק על החייאת האישה וצאצאיה.

מדוע נוספו לבנימין הצדיק דווקא 22 שנים בשל החסד שעשה? החתם סופר הולך בדרכו של רש"י ומסביר:

"נראה משום דפירש"י קול דמי אחיך צועקים דמו ודם זרעותיו. ואם כן מכל שכן לענין הטובה שמחשבין לו זרעותיו. ויען כי מצות פרו ורבו היא לכל הפחות בן א' ובת א', ואם כן האשה וז' בניה וי"ד בני בניה שראויין להוליד ה"ל כ"ב נפשות, הוסיפו לו בעולם הזה כ"ב שנים. ועיקר שכרו שמור לעולם הבא בלי ספק...".

מצוות פרו ורבו היא להוליד זכר ונקבה. בנימין הצדיק הציל לא רק שמונה אנשים – האישה ושבעת בניה – אלא גם 14 נכדים שהבנים היו ראויים להוליד, בן ובת לכל אחד מהם. אם כן, ביחד הציל בנימין הצדיק 22 נפשות, ולכן קיבל שכר של 22 שנים נוספות.

במהרש"א בחידושי אגדות מובא, כי 22 השנים שנוספו לבנימין הצדיק הן כנגד כ"ב שנים שיעקב אבינו היה בחוץ לארץ. ושנים אלו נקראות 'מועטות', כפי שמובא ברש"י על דברי רבקה ליעקב (בפרשת תולדות), כשהיא מצווה אותו לברוח לחרן אל לבן אחיה:

"הצדקה היא אחד ממעבירי הגזירה כדאמרינן פ"ק דר"ה. והוסיפו לו כ"ב שנים דמצינו שהן נקראות שנים מועטות ברבקה שאמרה ליעקב וישבת עמו ימים אחדים וגו' דהיינו מועטים כפרש"י והוא נתעכב שם עד בואו לאביו כ"ב שנים".

המהר"ל בנתיבות עולם, נתיב הצדקה פ"ג, מסביר:

"יש לך להבין מאוד אלו דברים שהחיה בנימין הצדיק אשה ושבעה בניה שהם כנגד העולם שנברא בז' ימי בראשית, דכתיב (משלי ט, א) 'חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה', שהפסוק נאמר על העולם הזה שיש בו נבראים שנבראו בשבעה ימי בראשית שהיה זוכה לקיים דבר שהוא כנגד כל העולם. ואמר כי הוסיפו לו כ"ב שנים נגד התורה שנתנה בכ"ב אותיות, ובתורה נברא העולם, ודבר זה תבין בבינה ובחכמה, וזה שאמר שהוסיפו לו כ"ב שנים".

הצלת חייהם של האשה וילדיה שקולה לקיום עולם, כפי שאומרת המשנה בסנהדרין (שם) "כל המקיים נפש אחת מישראל כאלו קיים עולם מלא". 22 השנים הנוספות שקיבל בנימין הצדיק הן כנגד התורה שבה נברא העולם, והיא ניתנה ב-22 אותיות.

ומוסיף המהר"ל: 

"ועוד יש לך לדעת כי הצדקה הוא החיים כמו שהתבאר והחיים מגיעים עד התורה כי היא גם כן חיים, והתורה יסודה כ"ב אותיות ולכך הוסיפו לו כ"ב שנים. והבן זה".

הצדקה מעניקה חיים - לא רק למי שמקבל אותה אלא גם לנותן. כפי שאומר המהר"ל בהקדמה לנתיבות עולם: "כאשר עושה האדם צדקה יש לו חיים, מפני כי עיקר הצדקה שנותן חיים לעני. וכמו שהוא מחיה העני, בשביל זה ראוי אל החיים גם כן". התורה, שיסודה ב-22 אותיות, גם היא חיים. ולכן הוסיפו לבנימין הצדיק 22 שנים. 

לתגובות, הערות והארות: mamtakh34@gmail.com

עוד ממתקים לדף היומי:

בבא בתרא דף ב, כ"א סיון תשפ"ד

בבא בתרא דף ג, כ"ב סיון תשפ"ד 

בבא בתרא דף ד, כ"ג סיון תשפ"ד

בבא בתרא דף ה, כ"ד סיון תשפ"ד

בבא בתרא דף ו, כ"ה סיון תשפ"ד

בבא בתרא דף ז, כ"ו סיון תשפ"ד

בבא בתרא דף ח, כ"ז סיון תשפ"ד

בבא בתרא דף ט, כ"ח סיון תשפ"ד

בבא בתרא דף י, כ"ט סיון תשפ"ד