משנה וגמרא
מודה על האמת: בבא בתרא דף יג, ב' תמוז תשפ"ד
מוזמנים להיכנס ולטעום מניחוחה של מסכת בבא בתרא, הנלמדת כעת על סדר הדף היומי. שתפו משפחה וחברים
- צבי יהודה
- פורסם ב' תמוז התשפ"ד
(קרדיט: shutterstock)בברייתא בגמרא מובאת מחלוקת בין בית שמאי ובית הלל בנוגע למי שחציו עבד וחציו בן חורין – מציאות שיכולה להיווצר, לדוגמה, בעבד שהיה שייך לשני שותפים או לשני יורשים ואחד מהם שחרר את החלק שבבעלותו.
"מי שחציו עבד וחציו בן חורין, עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד, דברי בית הלל. אמרו להם בית שמאי: תיקנתם את רבו, את עצמו לא תיקנתם. לישא שפחה אינו יכול, לישא בת חורין אינו יכול. ייבטל? והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה, שנאמר (ישעיה מה, יח) 'לא תהו בראה, לשבת יצרה'? אלא כופין את רבו ועושין אותו בן חורין, וכותבין שטר על חצי דמיו.
וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי".
הברייתא מתארת כיצד, למרות המחלוקת, בית הלל לא נמנעו מלחזור בהם ולקבל את דעתם של בית שמאי. כשבבסיס המחלוקת עומד הרצון להגיע לאמיתה של תורה, זו לא בושה לשנות את עמדתך כשמתברר לך שטעית וחברך צודק.
במשנה באבות (פרק ה משנה ז) מובאים שבעה דברים שיש בחכם וחלופיהן בגולם, ואחד מהם הוא "מודה על האמת". וכתב בספר "מגן אבות" לרשב"ץ (רבי שמעון בן צמח דוראן) על משנה זו:
"וכן החכם מודה על האמת. פירש רבינו משה ז"ל [הרמב"ם], שאפילו יש בידו טענות ויכול להתעקש להעמיד דבריו - יודה על האמת. וכמו שאמרו בגמרא בפרק נערה שנתפתתה יכילנה לשנויי הכי מיהו שנויא דחיקא לא בעינא לשנויי".
מי ששיקולים של כבוד עצמי ו"מה יגידו" עומדים לנגד עיניו, עלול להתפתות להתעקש על עמדתו השגויה, גם כשברור לו שהוא טועה, ולהצדיק אותה בפלפולים ובתירוצים שונים. אך לא כך נוהג החכם. את המעלה שיש בהודאה על האמת למדנו ממשה רבינו ומהקב"ה:
"ודבר זה למדנו ממשה רבינו ע"ה, כשסלקו אהרן ואמר לו: אם שמעת בקדשי שעה, נקל בקדשי דורות? מיד וישמע משה וייטב בעיניו - הודה ולא בוש, כמו שנזכר בזבחים פרק טבול יום, לא בוש לומר לא שמעתי אלא שמעתי ושכחתי. וכן אמרו באבות דרבי נתן.
וכן אמר הקב"ה כן בנות צלפחד דוברות, כן מטה בני יוסף דוברים. וכן הקב"ה הודה ואמר סלחתי כדבריך. וכן אמר משה עמדו ואשמעה ולא בוש לומר לא שמעתי".
בהמשך מביא ה"מגן אבות" מחלוקות נוספות במשנה בהן בית הלל חזרו להורות כבית שמאי, וכן מחלוקות בהן רבי עקיבא חזר בו והסכים עם דעתו של התנא שחלק עליו, גם במקרים בהם מדובר היה בתלמידו. ומוסיף ה"מגן אבות" כי בניגוד לחכם, שיודע להודות על האמת,
"הגולם הוא הפך זה, שהוא מחזיק בדבריו ואפילו הם טעות ויודע בעצמו שטעה, כדי שלא יאמרו עליו שטועה היה. ועל כן אמר התנא 'וחלופיהן בגולם', כלומר חילוף הדברים שהם בחכם הם בגולם".
לתגובות, הערות והארות: mamtakh34@gmail.com
עוד ממתקים לדף היומי:
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>