יש אלוהים
כמה מדענים באמת מאמינים באלוקים? התשובות ידהימו אתכם
מעניין לדעת, שאם הייתם שואלים מישהו לפני כמה וכמה דורות "מי צודק, הדת או המדע?", הוא היה מרים גבה ושואל שוב: מה רצית לדעת? מה הקשר בין דת למדע? למה לא שאלת מי צודק, המוזיקאים או הרופאים?
- יהוסף יעבץ
- פורסם ג' תמוז התשפ"ד
אז מי צודק? הדת או המדע? כל כך הרבה פעמים שומעים את השאלה הזו, אבל רגע, למה אתם מניחים שיש ויכוח בין דת למדע? מאיפה הרעיון הזה?
מעניין לדעת, שאם הייתם שואלים מישהו לפני כמה וכמה דורות "מי צודק, הדת או המדע?", הוא היה מרים גבה ושואל שוב: מה רצית לדעת? מה הקשר בין דת למדע? למה לא שאלת מי צודק, המוזיקאים או הרופאים?
הרעיון של התנגדות דת ומדע נהגה על ידי שני סופרים אמריקאיים בשם וייט ודרייפר, שפרסמו סדרה של ספרים ומאמרים על "הקונפליקט בין דת למדע", ואכן זה תפס טוב. עכשיו לך תנסה לשנות סטיגמה שהשתרשה והיא כל כך נוחה לאנשים שלא מאמינים. יש לצידם את המדע, מה יותר טוב מזה שהמדע לצידך?
מכון פיו האמריקאי ערך סקר נרחב ב-2009, ובו גילה כי האמונה בדבר קונפליקט בין דת ומדע מצויה בעיקר אצל הבלתי מאמינים. ועוד נתון מעניין: רק מיעוט קטן מאנשי המדע אכן סובר כי ישנה סתירה בין דת ומדע. מסתבר שאנשי מדע בדרך כלל מבינים מה הוא מדע, ושאינו סותר את האמונה.
בשנת 2006 פרסם התועמלן האתאיסטי המפורסם דוקינס ספר, ובו טען כי מדענים "אמיתיים" הם בהכרח אתאיסטים, כל השאר כנראה מזויפים. אלא שבאותה שנה התפרסמו בארה"ב שלושה ספרים בתחום שחיברו מדענים נחשבים ומפורסמים: "היקום של אלוקים" מאת אוון גינגריץ', אסטרונום מהרווארד, המצהיר כי "היקום נברא בתכלית מכוונת ואמונה זו אינה מפריעה לעיסוק המדעי". פרנסיס קולינס, הביולוג שעמד בראש פרויקט הגנום האנושי, פרסם את "שפת האלוקים", הטוען כי הפלא והסדר הקפדני הניכרים בטבע מצביעים על בורא. כעבור כמה חודשים הקוסמולוג פאול דייויס פרסם את "חידת גולדילוקס" ובו הטענה לקיומו של "כוונון" ביקום.
בסקר מטעם מכון פיו שנערך בשנת 2009 בקרב חברי האגודה האמריקנית לקידום מדעים, נמצא רוב זעום למאמינים בקרב אנשי המדע: 41 אחוז מהנשאלים הגדירו את עצמם אתאיסטים או אגנוסטים (ספקנים). 51 אחוז אמרו שהם מאמינים באלוקים או בכוח עליון. מה שמעניין הוא שדווקא בקרב המדענים הצעירים בגילאי 18-34 שיעור המאמינים באלוקים או בכוח עליון היה גבוה יותר ועמד על 66 אחוז.
בסקר כלל עולמי שערך המכון, מתברר שאנשי מדע מושפעים מהלכי הרוח במדינה. ולכן השאלה היא לא כמה אנשי מדע מאמינים, אלא באיזה מדינות. הסקר נערך בהשתתפות 22,525 אנשי מדע מ-8 ארצות שונות. כצפוי נמצאו הבדלים משמעותיים בין ארצות שונות. באיטליה, טורקיה, הודו וטאיוון, מעל מחצית מהמדענים הגדירו עצמם כדתיים ברמה מסוימת. בהונג קונג שיעור האתאיסטים באוכלוסיה הכללית (55%) היה גבוה פי שניים משיעורם בקרב המדענים (26%). בהונג קונג 39 אחוז מהמדענים מגדירים עצמם דתיים לעומת 20 אחוז בלבד באוכלוסיה הכללית. בטאיוון 54 אחוז מהמדענים הזדהו כדתיים לעומת 44 אחוז מהאוכלוסיה הכללית. ככלל הפערים הדתיים בין מדענים לציבור הרחב מובהקים יותר בעולם המערבי ומובהקים פחות במזרח. גם במדינה כמו בריטניה, שבה שיעור המדענים המאמינים הוא הנמוך ביותר, רק מיעוט מהמדענים סבורים שקיים קונפליקט מהותי בין דת ומדע.
מהמחקרים של אוקלנד עולה כי רק 34% מהמדענים הגדירו את עצמם כאתאיסטים (כאשר 12% מתוכם הגדירו עצמם כ"רוחניים"). 36% מהמדענים מאמינים באלוקים או בקיומו של כוח עליון מסוים. יותר מ-70% מהמדענים סבורים שהמדע והדת משלימים זה את זה, ומייצגים אספקטים שונים של המציאות.
למדנו ארבע מסקנות חשובות:
א) יש יותר מדענים מאמינים ממה שאנחנו חושבים.
ב) דת ומדע נמצאו פעמים רבות חופפים זה לזה במהלך העבודה המדעית.
ג) מדענים רבים, ואפילו מדענים אתאיסטים, חושבים שיש רוחניות במדע.
ד) הרעיון שדת ומדע מתנגשים זה עם זה הוא בעיקר המצאה של העולם המערבי.