ממצאי תחקיר הקרב בבארי: "צה"ל לא נערך למתאר חדירה נרחב ולא סיפק הגנה ליישוב"

דובר צה"ל התיר הערב (חמישי) לפרסום את ממצאי התחקיר שנערך על הקרב בקיבוץ בארי ואת הממצאים שבתוכו. התחקיר הוצג תחילה לרמטכ"ל, בתחילת השבוע, והיום לתושבי הקיבוץ.

התחקיר המבצעי הוצג גם למשפחות החטופים שנחטפו מבארי ולמשפחות השכולות. התחקיר סוכם על ידי ראש המטה הכללי, רב-אלוף הרצי הלוי, ולאחר מכן הוצג לשר הביטחון, יואב גלנט.

על פי צה"ל, "צוות התחקור קבע כי צה"ל נכשל במשימתו להגן על תושבי קיבוץ בארי; גבורת תושבי בארי ולוחמי כיתת הכוננות של הקיבוץ ראויה לציון לשבח, והיא שהביאה לייצוב קו ההגנה בשעות הלחימה הראשונות, תוך בלימת התרחבות ההתקפה לשאר חלקי הקיבוץ".

בהתקפה על הקיבוץ נהרגו מאה ואחד אזרחים, ונחטפו לשטח הרצועה שלושים חטופים וחטופות מקהילת בארי ושני חטופים נוספים, מתוכם אחד עשר עדין מוחזקים בעזה. במהלך הלחימה נפלו שלושים ואחד אנשי כוחות הביטחון, בהם עשרים ושלושה לוחמי צה"ל וחברי כיתת הכוננות ושמונה שוטרים. כמו כן, נפצעו לוחמים ואזרחים רבים.

מהממצאים עולה כי חדרו לשטח הקיבוץ כשלוש מאות וארבעים מחבלים, בהם כמאה מחבלי נח'בה של ארגון הטרור חמאס, אשר ביצעו מסע הרג, טבח, חטיפה, ביזה ופשעים אכזריים נוספים. לפי ההערכות המעודכנות של צוות התחקיר, בשטח הקיבוץ עצמו חוסלו כמאה מחבלים. לבתי הקיבוץ נגרם נזק כבד והליך שיקומו צפוי להימשך זמן ארוך.

התחקיר בוצע על ידי אלוף (במיל') מיקי אדלשטיין וחברי צוות התחקור אלוף-משנה (במיל') יוסי תורג'מן, סגן-אלוף (במיל') דר עודד מגידו, רב-סרן (במיל') דרור אנגלשטיין, סרן (במיל') שיר דני ודוקטור ענת שטרן. חברי הצוות אינם מהווים חלק משרשרת הפיקוד ולא היו מעורבים באירועים עצמם.

התחקיר ארך כשלושה חודשים וכלל מאות שעות של שיחות וראיונות עם תושבי קיבוץ בארי, חברי כיתות הכוננות וכוחות הביטחון, שפעלו במרחב בימים הראשונים למלחמה. במסגרת התהליך, נאספו אלפי פרטי מידע וחומרים על מנת לייצר תמונה ככל הניתן של השתלשלות האירועים כהווייתם. חברי הצוות אספו הקלטות של כלל קולות הקשר של מערכות כוחות הביטחון, בחנו את התקשורת בין חברי הקיבוץ ואף בוצע איסוף מודיעין משלים ושימוש בחומרי חקירה של מחבלים אשר נתפסו בתחילת המלחמה. התחקיר בוצע בשיתוף פעולה עם שירות ביטחון כללי ומשטרת ישראל שכוחותיהם פעלו בקיבוץ.

עיקרי מסקנות תחקיר בארי:

פער בתרחיש הייחוס ומוכנות - צה"ל לא נערך למתאר חדירה נרחב כפי שקרה בשבעה באוקטובר, הכולל ריבוי מרחבי חדירה על ידי אלפי מחבלים, התוקפים בעשרות מוקדים במקביל. תרחיש הייחוס עסק בחדירות בודדות ונקודתיות. לתרחיש זה התאמנו הכוחות ולאורו נקבעה פריסת הכוחות. לאור כך, לא היו במרחב כוחות עתודה נוספים שיכלו להישלח לבארי.

גיבוש תמונת המצב – צה"ל התקשה לייצר תמונת מצב ברורה ובהירה של המתרחש בקיבוץ עד שעות אחר הצהריים של השבעה באוקטובר, על אף שלצוות החירום היישובי הייתה תמונת מצב מעודכנת על הנעשה בקיבוץ בשעות הבוקר. מהתחקיר עולה כי גורמי הביטחון לא סיפקו התרעה מספקת לתושבי בארי אודות חדירת מחבלים לאורך השעות הראשונות של מתקפת הטרור.

תחילת הלחימה בקיבוץ - עד השעה 13:30 הלחימה בתוך הקיבוץ התנהלה על בסיס כיתות הכוננות והתושבים. במשך שבע שעות הלחימה הראשונות תושבי הקיבוץ הגנו על עצמם, פעילותם ותושייתם הן אלו שבלמו את האויב מלהרחיב את התקפתו לשכונות נוספות. התושבים המשיכו להילחם גם לאחר הגעת כוחות צה"ל, הכווינו אותם ונלחמו לצידם.

פיקוד ושליטה – בשל ריבוי מוקדים וקושי בגיבוש תמונת המצב,  הלחימה במרחב בשעות הראשונות התאפיינה בהיעדר פיקוד ושליטה וחוסר תיאום וסדר בין הכוחות והיחידות השונות. הדבר גרם למספר אירועים בהם כוחות ביטחון הצטברו בכניסה לקיבוץ ולא נכנסו ללחימה מיידית. לכך נמצאו מספר סיבות ובהן: כוחות אשר לא נכנסו ללחימה בהחלטת מפקד והמתינו למשימת פינוי תושבים מבארי, כוחות שנלחמו ובהנחיית מפקד יצאו מהקיבוץ, כוחות שנכנסו לאחר פרק זמן של כשעה בשל המתנה למפקד הכוח וכוחות וחפ"קים שהיו מחוץ ליישוב ככוחות מעטפת. חוסר סדר זה אפיין מוקדי לחימה רבים במהלך השבעה באוקטובר, והוא מתוחקר בימים אלו במסגרת התחקיר הכללי.

התנהלות הכוחות מול אזרחים – היו מקרים בהם כוחות צה"ל נהגו באופן לא ראוי בהתנהלות מול אזרחים, כאשר הדבר התבטא באופן האבטחה של התושבים שפונו ובמתן מענה לצרכים בסיסיים על ידי כוחות הביטחון.

אירוע בני הערובה בביתה של פסי כהן ז"ל וירי הטנק לעבר הבית בוש הו בני ערובה - מהתחקיר עולה כי אל מול הנסיבות המורכבות והקשות ששררו, המפקדים והכוחות שפעלו באירוע קיבלו החלטות מקצועיות ואחראיות, כאשר הם ממצים עד תום את מאמצי המשא ומתן. ירי הטנק לעבר סביבת הבית בוצע באופן מקצועי, בהחלטה משותפת של המפקדים מכלל הארגונים, לאחר חשיבה והערכת מצב ועל מנת להפעיל לחץ על המחבלים ולהציל את בני הערובה.

בצה"ל ציינו כי הרמטכ"ל קיבל את כל המסקנות והלקחים העולים מהתחקיר וקבע כי עליהם להיות מוטמעים בתוכניות ההגנה והלחימה. הלוי עמד על המסקנות והלקחים הבאים: "צה"ל לא עמד במשימת ההגנה על התושבים במובן הקשה ביותר וכשל במשימתו. לחימת תושבי בארי ובראשם חברי כיתות הכוננות בוצעה בנחישות ובאומץ. את גבורתם, בהגנתם בגופם על הקיבוץ ותושביו, יש להעלות על נס. לחימה זו היא שבלמה את כיבושו הכולל של הקיבוץ והצילה חיים רבים".

"כוחות ביטחון רבים לחמו בקיבוץ בארי באומץ וביצעו מעשי גבורה. לצד זאת, בוצעו שגיאות וטעויות חמורות ומוטלת עלינו החובה ללמוד, לחזק ולתקן עבור העתיד".

הרמטכ"ל ציין כי שאלה חשובה אשר נמצאת בבסיס כלל תחקירי הקרבות היא מה הסיבות לאי הגעת כוחות הביטחון בתחילת הלחימה ליישובים. הרמטכ"ל ציין כי תחקיר זה מספק את התשובה העקרונית שריבוי ההתקפות בו זמנית על יישובים ומוצבים רבים ועל צירי ההגעה שנחסמו, הקשו לפעול על מנת לממש את משימתנו. הסיבות הפרטניות יתוחקרו בתחקיר הכללי.

ההמלצות:

לאחר שהתחקיר קבע כי ניתנה עדיפות להגנת אזרחים על פני הגנת הכוחות, ובחלק מהמקרים נוצר מצב בו כוחות לחמו להגנת מוצב ולפינוי וטיפול בחיילים פצועים לפני שעשו זאת עבור האזרחים, נקבע כי יש לחזק באופן מוחלט את הציווי לפעול ולחתור להגנת האזרחים כמשימה עליונה לפני כל דבר אחר.

הרמטכ"ל סיכם כי תחקיר הקרב בבארי הינו התחקיר הראשון כחלק מתהליך התחקור הפנימי הרחב שנערך בימים אלו בצה"ל, ובוחן את אירועי השבעה באוקטובר ומה שהוביל אליהם. אמנם מדובר בתחקיר ראשון ויחיד שלא משקף את התמונה המלאה על שאירע באותו היום, אך לדבריו, "הוא ממחיש בצורה ברורה את גודל הכישלון ומימדי האסון שפקד את תושבי הדרום שהגנו בגופם על משפחותיהם שעות ארוכות, וצה"ל לא היה שם להגן עליהם".