סיפורי ילדים
"אמיתי המספר" בסיפור חדש: בִּקְעָה מְלֵאָה מַטְבְּעוֹת
למה חשבו תלמידי רבי שמעון בר יוחאי לעזוב את בית המדרש? ומה קרה לבקעה מול התלמידים שרצו להתעשר?
- עולם הילדים
- פורסם ט' תמוז התשפ"ד
רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי חִנֵּךְ וְאָמַר שֶׁלִּמּוּד הַתּוֹרָה הוּא מֵעַל לְכָל דָּבָר אַחֵר. כָּךְ גַּם יָדְעוּ כֻּלָּם שֶׁכְּשֶׁהָיָה בַּמְּעָרָה בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לֹא עָשָׂה דָּבָר מִלְּבַד לִלְמֹד תּוֹרָה. תַּלְמִידָיו לָמְדוּ מִמֶּנּוּ, עָזְבוּ אֶת עִסּוּקֵי הָעוֹלָם וְהִשְׁקִיעוּ אֶת רֹב זְמַנָּם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ.
פַּעַם אַחַת עָזַב תַּלְמִיד שֶׁל רַשְׁבִּ"י אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְעָבַר לָגוּר בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת. כַּעֲבֹר שָׁלֹשׁ שָׁנִים חָזַר, וְהִנֵּה הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל! לָבוּשׁ בְּמֵיטַב הַמַּחְלָצוֹת וְהַחֲלִיפוֹת, כּוֹבַע מְפֹאָר עַל רֹאשׁוֹ וְהוּא נוֹסֵעַ בְּכִרְכָּרָה הֲדוּרָה עִם סוּסִים חֲזָקִים. רָאוּ זֹאת חֲבֵרָיו וְקִנְּאוּ בּוֹ.
"אוּלַי כְּדַאי גַּם לָנוּ לַעֲזֹב אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ?", "אוּלַי רַק לִתְקוּפָה קְצָרָה?", "רַק נֵצֵא לְחוּץ לָאָרֶץ לְהַרְוִיחַ, שֶׁיִּהְיֶה לְמִשְׁפַּחְתֵּנוּ רֶוַח כַּסְפִּי, וְאַחַר כָּךְ נַחֲזֹר לִלְמֹד...".
רַבִּי שִׁמְעוֹן שָׁמַע אֶת שִׂיחוֹתֵיהֶם שֶׁל תַּלְמִידָיו. אַחֲרֵי הַלִּמּוּד לָקַח אֶת כָּל הַתַּלְמִידִים אִתּוֹ לְטִיּוּל קָצָר. לְאַחַר כְּשָׁעָה הִגִּיעוּ לְפִסְגַּת הַר, וּלְמַרְגְּלוֹתֵיהֶם – בִּקְעָה, שֶׁטַח יָשָׁר וְנָמוּךְ בֵּין כַּמָּה הָרִים. קָרָא רַבִּי שִׁמְעוֹן: "בִּקְעָה בִּקְעָה! הִתְמַלְּאִי בְּדִינְרֵי זָהָב!".
וְהַפְלֵא וָפֶלֶא! הַבִּקְעָה עָשְׂתָה כִּדְבָרוֹ, וְהִתְמַלְּאָה כֻּלָּהּ בְּדִינְרֵי זָהָב! הַמַּטְבְּעוֹת הַפִּלְאִיִּים הָרַבִּים הִגִּיעוּ עַד לְרַגְלֵי הַתַּלְמִידִים.
"רְצִיתֶם כֶּסֶף? הִנֵּה כֶּסֶף", אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן. "כָּל הָרוֹצֶה לִטֹּל – יָבוֹא וְיִטֹּל".
אַף אֶחָד מֵהַתַּלְמִידִים לֹא לָקַח אֲפִלּוּ מַטְבֵּעַ אֶחָד.
"מַדּוּעַ אֵינְכֶם לוֹקְחִים?", שָׁאַל רַבִּי שִׁמְעוֹן.
"רַבֵּנוּ, עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ מְבִינִים, אִם עָשִׂיתָ נֵס כָּזֶה שֶׁבְּרֶגַע אֶחָד אֲנַחְנוּ מִתְעַשְּׂרִים, אָז כַּנִּרְאֶה זוֹ לֹא הַמַּטָּרָה בַּחַיִּים".
"יָפֶה אֲמַרְתֶּם".
"וַאֲנִי הֵבַנְתִּי", הוֹסִיף תַּלְמִיד אַחֵר, "שֶׁעֹשֶׁר שֶׁמַּגִּיעַ בְּמַתָּנָה שֶׁכָּזוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַדַּאי יִהְיֶה תְּמוּרַת עֹשֶׁר שֶׁמְּחַכֶּה לִי בָּעוֹלָם הַבָּא".
"אִם כֵּן, רוֹצִים אַתֶּם לְהִשָּׁאֵר עִם הָעֹשֶׁר הָאֲמִתִּי, הַנִּמְצָא בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ?", שָׁאַל רַבִּי שִׁמְעוֹן.
"כֵּן! טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכֶסֶף!".