"צרפת בדרך לאבדון, השמאל הקיצוני משתלט על המדינה": מאיר חביב, חבר הפרלמנט היוצא, בריאיון אזהרה

נבואות הזעם היו מאז ומתמיד חלק בלתי נפרד מלחם חוקם של כלי התקשורת. בארץ, וגם בעולם, פרשנים חמורי סבר מופיעים בערוצי החדשות, מצליפים בשבט לשונם ברשויות, מספידים את המדינה בה הם חיים ומקוננים כי היא בדרך לאבדון. במקרים רבים מדובר בפרשנות מוטה, הנשענת על הפריזמה האידיאולוגית והפוליטית של הפרשן, אלא שבכל הנוגע למה שמתרחש בצרפת בימים אלה, נראה שיש הצדקה לחששות העמוקים לעתידה של המדינה.

בבחירות שנערכו לאחרונה לפרלמנט הצרפתי, ניצחה מפלגתו של ז'אן לוק מלנשון המזוהה עם השמאל הקיצוני. הניצחון גרם לטלטלה בקרב יהודי צרפת, שחווים בחודשים האחרונים עלייה דרמטית באנטישמיות. מעבר לכך, עלייתן לשלטון של מפלגות שמאל במדינות אירופאיות עלולה להוביל לשינוי לרעה במדיניותן כלפי ישראל, עד כדי הכרה אפשרית במדינה פלסטינית. "דגלי פלסטין מונפים בתוך הפרלמנט הצרפתי", חושף מאיר חביב, חבר הפרלמנט היוצא, בריאיון מיוחד להידברות. 

האם צרפת בדרך לשלטון אסלאם קיצוני? 

"אני דואג לצרפת כפי שאף פעם לא דאגתי", משתף חביב. "האנטישמיות בעליית שיא, יהודים נרצחים רק בגלל היותם יהודים, וארגוני טרור לוקחים אחריות על פיגועים רצחניים. אני מאוד דואג ליהודי צרפת, ומקווה שהאסלאם הקיצוני לא ישתלט על המדינה". 

לפי מה שאתה אומר, נשמע שצרפת בדרך לאבדון. 

"אני מקווה מאוד שלא, גם כאזרח וגם כמחוקק עד לאחרונה, אבל זוהי המציאות כרגע. בכל ארבע מערכות הבחירות הקודמות נבחרתי נגד הזרם והרוח, אבל הפעם החיבור של השמאל למפלגת שלטון על מנת להציל את עצמו הביא להדחתי. מפלגת השלטון של הנשיא עמנואל מקרון כרתה ברית עם השטן, רק כדי לחסום את מפלגתה של מארין לה-פן ועל הדרך גם להוריד לי את הראש. 

"השמאל הקיצוני קורא לי 'חזיר' ו'רוצח' בתוך מליאת הפרלמנט, ואני מקבל איומים רבים על חיי", חושף חביב. "בהודעות מייל פנימיות של חברי הפרלמנט נכתב במפורש על ידי גורמי שמאל קיצוניים שהם רוצים את הראש שלי. הם גייסו את רוב בעלי זכות הבחירה מכל המדינות כדי שיצביעו נגדי, ועובדה שבכל הריכוזים בהם היו לי תמיד אחוזי הצבעה גבוהים – כדוגמת איטליה, יוון וטורקיה – בבחירות האחרונות הם ירדו משמעותית. רק במדינת ישראל אחוזי התמיכה בי לא ירדו, אלא אף היו גבוהים מתמיד". 

"אני לא נביא זעם"

אתה יוצא נגד השמאל הקיצוני, ופחות נגד הימין הקיצוני. זה קשור לכך שאתה מזוהה כאיש מרכז ליברלי?

"אמת. אני רוצה לגלות לך שבשנותיי הראשונות נאבקתי נגד הימין הקיצוני, ובראש ובראשונה נגד ז'אן-מארי לה-פן (מייסד מפלגת הימין הקיצוני "החזית הלאומית", אביה של מנהיגת המפלגה כיום מארין לה-פן – ח.ג), אשר היה אנטישמי מובהק. אבל כיום אני מבין שלמעשה הימין הוא זה שהתנהג בצורה הטובה ביותר. מאז ומתמיד ניהלתי עם מארין לה-פן שיחות רבות מתוך מטרה להנמיך את האנטישמיות, ואני חייב להודות שהיא איננה ממשיכה בדרך האנטישמית של אביה, למרות שיש לי בעיה עם ה-DNA של התנועה שלה". 

חביב אמנם טעון מאוד על השמאל הקיצוני, אלא שהוא אינו חוסך את ביקורתו גם מנשיא צרפת: "אני כועס על הנשיא מקרון, כי הייתה לו אפשרות לחבור אלינו הרפובליקנים ולגבש לעצמו קואליציה טובה ללא צורך בפיזור הפרלמנט, אבל הוא העדיף לחבור אל השמאל. התאכזבתי ממנו מאוד". 

"כועס עליו". חביב והנשיא מקרון בימים יפים יותר

יהיו שיאמרו: מאיר חביב הוא "נביא הזעם" התורן. רק הפסיד את המושב שלו בפרלמנט, וכבר מנבא שחורות לעתידה של צרפת. 

"לא הפסדתי את המושב", הוא מתקן. "לקבל 85 אחוז מקולות הבוחרים במדינת ישראל, זה לא נקרא הפסד. ולגבי כך שקראת לי 'נביא זעם', זה ממש לא נכון. אם מישהו חושב שהמצב טוב בצרפת - הוא מדמיין. מאז ומתמיד המצב לא היה הכי טוב, ועכשיו הוא רק הולך ומחמיר. זו עובדה, לא נבואה. יהודים נרצחים, דגלי פלסטין מתנופפים, והכל ברחובות ולאור יום". 

"כל הבית היה מלא בדם"

חביב, יליד פריז, החל את דרכו הציבורית בתנועת בית"ר בצרפת. בהמשך כיהן כסגן יו"ר ארגון הגג של קהילות יהודי צרפת, ולפני קצת יותר מעשור נבחר לכהן בפרלמנט הצרפתי מטעם UDI - מפלגת המרכז הליברלית.

מה תפקידו של חבר פרלמנט, ואיזו השפעה יכולה להיות לו בתוך גוף כל כך גדול? 

"זו שאלה טובה מאוד", הוא אומר. "הפרלמנט הצרפתי מורכב ממאות חברים, כך שבקלות ניתן לטעון שלכאורה לא יכולה להיות השפעה לקול בודד בין כל כך הרבה קולות. אבל אני יכול לומר, שגם כקול בודד הצלחתי להשפיע על לא מעט נושאים.

"הנושא העיקרי אותו אני רוצה לציין הוא נושא שנגע לליבי מאוד", משתף חביב. "מדובר בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לרצח שרה חלימי הי"ד. זה היה רצח אכזרי ביותר. במשך דקות ארוכות הרוצח הכה אותה באגרופים ללא הפסקה, וכוחות המשטרה כלל לא ניסו לחתור עמו למגע. לאחר כעשרים דקות, הוא זרק אותה מהחלון והיא מתה. לא אשכח את המראה שנתקלתי בו כאשר הגעתי לזירת הרצח, וכואב לי לחשוב שעד עכשיו הרוצח מסתובב בחופשיות. 

"כשביקשתי להקים ועדת חקירה ממלכתית, נתקלתי בהתנגדות הזויה מצד חברי הפרלמנט", משחזר חביב. "חברי הפרלמנט לא הסכימו להעניק לי סמכות להקמת ועדה, ורק אחרי שאיימתי להתפטר – ניתנה לי הסמכות להקמתה. הוועדה קיימה אלפי שעות של דיונים, אבל אף אחד מחברי השמאל לא הגיע אפילו לרגע אחד. בשבילם להרוג יהודייה זה טוב". 

ככלל, הישגיו של חביב התמקדו במאבק באנטישמיות נגד יהודי צרפת ובניסיונות לקידום היחסים בין צרפת וישראל. בין היתר ניתן לציין את ניסיונו לקדם את העברתה של שגרירות צרפת מתל אביב לירושלים, ובכך להכיר בה כבירתה של ישראל. "התוכנית הזו נמנעה על ידי הנשיא מקרון, אולם למעשה זו הייתה הפעם הראשונה שמפלגה צרפתית שלמה הסכימה לכך".

הישג נוסף שמציין חביב הינו הנפקת אישורים להטסת גופות מצרפת לישראל בתקופת מגפת הקורונה, בה נסגרו השמיים: "אלו היו יהודים שביקשו להיקבר בישראל, ועשינו את כל המאמצים להעלות את הגופות שלהם ארצה".

"שלחו לי מייל עם ראש ערוף" 

חביב אמנם לא היה היהודי היחיד בפרלמנט הצרפתי, אבל הוא בהחלט בלט בהזדהותו הפומבית עם ישראל ובמאבקו הלא מתחנחן נגד האנטישמיות הגואה. "מאז תחילת המלחמה נאבקתי בכל כוחי להגן על ישראל ועל צה"ל. ניהלתי מאבק לשחרור החטופים, תקפתי את השמאל הקיצוני והאנטישמי, והם החלו לפחד ממני. גם בארמון האליזה פחדו ממני בגלל הקרבה שלי לראש הממשלה בנימין נתניהו ולנשיא המדינה יצחק הרצוג, ולכן רצו להיפטר ממני כמה שיותר מהר. הלב שלי מורכב משני חלקים: חלק אחד שייך לארץ ישראל, והחלק השני שייך לארץ הולדתי צרפת", הוא אומר ברגע של כנות. 

"בצרפת חיים כחצי מיליון יהודים, ואני מאוד דואג להם", מצהיר חביב. כדי להעביר את המסר החריף שלו, הוא משתמש במשחק מילים: "לא כולם יכולים לעלות ארצה מתוך בחירה, ואסור לנו להגיע למצב בו יהודים יעלו ארצה מתוך בריחה. האנטישמיות נמצאת כבר בכל מקום, והיא החלה להיכנס גם למערכת החינוך. רק לאחרונה התוודעתי לכך שבבית הספר יבנה, אחד ממוסדות הלימוד הגדולים בצרפת, הופלו התלמידים היהודיים לרעה. הם זכו ליחס מזלזל ומשפיל, והוענקו להם ציונים נמוכים מאוד במבחני הבגרות. אלו דברים שלא ניתן להוכיח, מפני שחלק מהבחינות נערכות בעל פה, אבל אלו דברים שמתרחשים ביום יום. השמאל מדרדר את המדינה לאבדון", הוא מזהיר.

כחבר פרלמנט יהודי, ספגת אנטישמיות? 

"אני מאוד מאוים. לא מזמן קיבלתי מייל עם תמונה של ראש ערוף ולצידו הכיתוב 'אם לא תפסיק, אתה תהיה הבא בתור'. התמונה הזו צולמה בזירת רצח של פרופסור בצרפת, שנרצח על רקע לאומני בעקבות התנגדותו לאסלאם. אני מוקף באבטחה למעלה מעשר שנים, אבל לא ויתרתי אף פעם על האידיאולוגיה שלי, ולא אוותר עליה לעולם". 

בבחירות האחרונות לפרלמנט הצרפתי, כאמור, איבד חביב את מושבו. במקומו נבחרה קרולין ידען, חברת מפלגתו של מקרון. בכל מערכות הבחירות שנערכו בשנים האחרונות נבחר חביב ברוב גורף של קולות, וגם בסיבוב הראשון של הבחירות הנוכחיות אחוזי התמיכה בו היו גבוהים לעומת המתמודדת מולו. לקראת הסיבוב השני, התאחדה ידען עם מפלגת השמאל בהנהגתו של מלנשון האנטישמי, וכך ניצחה את חביב. "מפלגת השמאל היא זו ששולטת כיום בפרלמנט. היא הצליחה להכניס כמעט מאתיים חברים לתוך הפרלמנט, לעומת מפלגת הימין 'האיחוד הלאומי' בהנהגתה של לה-פן, ומפלגת 'רנסאנס' בהנהגתו של הנשיא מקרון", מנתח חביב את התוצאות. 

"חייבים להיות מאוחדים" 

ובמעבר חד: אתה ידוע כאחד ממקורביו של נתניהו. האם יש לך ביקורת כלפי התנהלותו במלחמה הנוכחית? 

"אני חושב שבשלב זה אסור לנו להביע ביקורת. אני לא אומר זאת בגלל חברותי הקרובה עם נתניהו בעשורים האחרונים, אלא רק מפני שהוא ראש ממשלה שנבחר בצורה דמוקרטית. תראה למשל את מה שקרה לטראמפ. הוא אחד מהנשיאים המוכשרים ביותר שהיו לארה"ב, וניסיון ההתנקשות בו קרה רק בגלל התנגדות ציבורית וביקורת שיצאו משליטה". 

חביב עם נתניהו

"אף אחד לא פטור מביקורת, אלא שעכשיו זה לא הזמן המתאים. בהמשך תהיה ביקורת בדרג המדיני, בדרג הצבאי, בדרג המודיעיני ובדרג התקשורתי, אבל גם הדרג האזרחי צריך לבקר את עצמו ולהבין שכל מה שעליו לעשות כעת הוא אך ורק להתאחד. יהיה זמן לוועדות, יהיה זמן לחקירות, אבל עכשיו המטרה היא להביס את האויב, לשחרר את החטופים ולנצח". 

מה התוכניות שלך לעתיד? אתה שוקל להיכנס לפוליטיקה הישראלית? 

"לא מעט עיתונאים שאלו אותי את השאלה הזו", הוא משיב. "שוחחתי לאחרונה עם נתניהו, וככל הנראה אקח פסק זמן קצר מהפוליטיקה. ייתכן שבהמשך אביא איתי את כל הניסיון שצברתי במהלך השנים כפוליטיקאי יהודי בין הבודדים במדינה שאיננה יהודית, ואנסה לעזור באמצעותו לארץ שלנו ולעם שלנו.

"מה שבאמת חשוב כעת הוא לא התוכניות שלי לעתיד", מדגיש חביב לקראת סיום. "אני מבקר מדי שבוע אצל משפחות מקומיות של קורבנות מלחמה, ולא מפסיק להתפעל מאנשים והמסירות. זהו עם ישראל במיטבו. הפחד היחיד שלי הוא שלא נהיה מאוחדים, ואני יכול רק לבקש מכם: בואו נביא אל מדינת ישראל את הרוח הזו של האחדות, בלי לשכוח שהעם היהודי הוא עם אחד. תהיו בטוחים שעם האהבה הזו נוכל להגיע להישגי שיא".

חביב בפרלמנט הצרפתי