"ההבדל בין קאיה לטויוטה, בזה הוא מומחה. אבל מה זה יעזור לו בחיים?"

בשבוע שעבר כתבתי כמה חשוב לכל מורה לא להתייאש מאף תלמיד, ואפילו אלו היותר מאתגרים, הורו גדולי ישראל שצריך להתאמץ במיוחד למצוא דרכים יצירתיות לחבר אותם. אנסה לתת דוגמה מסיפור שסיפר לי חבר, מורה בכתה ד', שלמרות רוב מאמציו, לא הצליח לחבר את אחד מתלמידיו, ילד מתוק בשם אריאל, שנהג להימרח על השולחן ברגע שהמורה רק התחיל ללמד, ולא שיתף פעולה כלל.

המורה ניסה לחזק את הקשר איתו. להחמיא לו. לשאול אותו מאיפה הוא קנה את השעון היפה שלו ("אני בדיוק מחפש כזה שעון לבן שלי"), אבל לא נראה שהוא הצליח לסדוק את החומה שלו וליצור אמון. הוא ניסה להטיל עליו תחומי אחריות שונים: מינה אותו להיות האחראי על השלט של המזגן (אבל תוך יומיים הוא הצליח להרוס את השלט), וכך כל ניסיון נתקל בעוינות ובכישלון חרוץ. שום דבר לא עזר, הילד היה פשוט מנותק.

באסיפת ההורים, המורה שאל את הוריו של אריאל: "מה מעניין אותו? מה מדליק אותו?". האב ענה לו במבט מיואש: "רק שטויות". המורה הנהן: "אני יודע, אבל בכל זאת אני רוצה לדעת, אלו שטויות מעניינות אותו?". האב ענה: "מה זה משנה?", אבל המורה התעקש: "לי זה משנה, אלו שטויות מעניינות אותו?". בסוף האב נענה והשיב: "אם תדבר איתו על מכוניות, על ההבדל בין קאיה לטויוטה, בזה הוא מומחה. אבל מה זה יעזור ויועיל לו בחיים? שטויות והבלים". אבל המורה חייך חיוך גדול, ואמר לו: "תודה רבה!".

למחרת, בכיתה, המורה לימד את המשנה של "שור שנגח", ונתן דוגמה מעניינת. אם נגיד מדובר לא בשור אלא במכונית. ולא סתם במכונית, אלא במכונית מדגם... בשלב הזה המורה נתקע, ולכן ביקש את עזרה הילדים: "נו, איך קוראים לרכב הזה, נו, ברח לי השם, הרכב שלא מתדלקים אותו עם בנזין, אלא מטעינים אותו מהחשמל? נו זה שאין לו בכלל מנוע, רק פלטות של הטענה בתחתית הרכב? נו, הרכב שמאיץ מ-0 ל-100 תוך 3 שניות?". אריאל התעורר, וענה למורה: "טסלה, הרב".

-"טסלה... נכון! תודה, אריאל, הצלת אותי, אין לי מילים להודות לך, כל השיעור הייתי משתגע בלעדיך. אין כמוך. הלימוד של כולם היום הוא בזכותך". המורה המשיך ללמד עם הדוגמה של הטסלה, ואריאל התעורר.

המורה הזה היה אדם רציני. הוא עשה מנוי על מגזין רכב, כדי שלא יעבור יום בלי לפחות ארבע דוגמאות מעולם ה"אוטוטרוניקה". ואריאל? מילד רדום ואדיש, הוא הפך להיות ילד שמקשיב. בכל רגע יכולה לבוא שאלה על רכבים, שרק הוא ידע לענות עליה. זה גרם למעמדו החברתי ולביטחון העצמי שלו להשתפר. מפה לשם, בזכות ההקשבה, הוא התחיל לענות גם על שאלות שקשורות בלימודים עצמם, ולא רק בתפאורה מסביב, וכך, לאט לאט, אריאל הפך לתלמיד טוב, כמו כולם.

האם המורה היה חייב לעשות מנוי כזה? ממש לא. אם אריאל לא היה מצליח, אף אחד לא היה יכול לבוא אליו בטענות. ובכל זאת, בזכות עקשנותו הוא מצא את הדרך לחבר ולהציל את הילד, וגם את הדורות שעוד יצאו ממנו.

לשמיעת מסרים מהרב אורי זוהר זצ"ל בעניין חינוך ילדים מאתגרים, ניתן להאזין לקו 'אבות על בנים' במספר: 08-3137881