"סליחה!", מחה שמעון, "כשנכנסתי למספרה לא היית כאן. לא היית לפני בתור!"

סיפור המקרה

המספרה של אברהם הספר היתה מלאה באנשים שחיכו לתורם. אברהם עבד ללא הפסקה, סיפר וגזז את שערותיהם של הלקוחות בזה אחר זה. שמעון, אחד הממתינים, הרים את עיניו מהספר שאחז בידו והביט בשעונו. "מאוחר", אמר בלבו, "לא חשבתי שזה ייקח זמן רב כל כך... כבר חצי שעה שאני מחכה כאן. אבל הנה, ממש עוד מעט יסיים אברהם עם הבחור ההוא, ואז סוף סוף יגיע תורי". דלת החדר נפתחה בסערה, ואדם צעיר נכנס פנימה במהירות. הוא נעצר, התבונן סביבו ואמר: "יופי, הגעתי בדיוק בזמן. אני אחרי הבחור שמסתפר עכשיו". "סליחה!", מחה שמעון, "כשנכנסתי למספרה לא היית כאן. לא היית לפני בתור!". "בטח שהייתי פה. אתה יכול לשאול את אברהם הספר, וגם את הבחור שמסתפר. הייתי, והודעתי לו שאני אחריו. בינתיים הלכתי לעשות כמה דברים בחוץ", אמר הבחור. בתגובה לכך, ענה לו שמעון: "זה ממש לא בסדר! תמתין בתור כמו כולם. לכל אחד כאן יש הרבה מה לעשות, ובכל זאת כולם מחכים. אין כזה דבר לשמור תור". "למה לא?", ענה הבחור, "איפה כתוב שצריך לעמוד כל הזמן בתור? התור נועד לשם שמירת הסדר, ואני הגעתי לפני כל היושבים כאן. מה זה ייתן לך אם אבזבז את זמני ואעמוד פה כל הזמן? גם אתה יכול לעשות כמוני אם אתה רוצה. אף אחד לא מונע את זה ממך...". כל אותה העת המשיך אברהם לספר בשקט את הבחור שישב על הכיסא. הוא הקשיב לחילופי הדברים, אך לא התערב. לו ידעו לקוחותיו כמה פעמים כבר שמע את הוויכוח הזה... הבה נעזור לאותם אנשים המתווכחים לפתור סוף סוף את הוויכוח הנצחי. ויכוח מסוג זה קיים במצבים שונים בחיים. למשל, יש המעמידים את עגלת הקניות ליד הקופה כדי לשמור תור, ובינתיים הולכים להביא מצרכים נוספים. גם שם קיים אותו ויכוח נצחי. כיצד הייתם מכריעים במקרה זה? האם הם נוהגים כשורה?

תשובה

ננתח דיון זה מבחינה מוסרית. מצד אחד, נראה כי אין זה הוגן לשמור תור באופן זה. ישנם אנשים שחושבים כי יכולים הם לומר לאדם העומד בסוף התור "אני אחריך", ואז ללכת לעשות את הסידורים שלהם בזמן שכל השאר מחכים בתור, ולחזור אחרי זמן רב. וכי הזמן שלהם יקר יותר משל אחרים?! הבה נדמיין לעצמנו אדם העומד בתור כראוי, וחושב שיש רק אדם אחד לפניו, ואחר כך מתברר שיש חמשה כאלה. אותו אדם יקפיד על כך שלא ידע על כך מראש, כי אחרת אולי היה מוותר על עמידה בתור זה.

מצד שני, מדוע תהיה בעיה לעשות כן? מה אכפת לאדם העומד בתור אם זה לפניו עומד במקום או לא? למה שלא ילך לעשות את סידוריו וינצל את זמנו בתורו? למה להתנהג כמידת סדום "גם לי גם לך לא יהיה", בעוד שזהו מצב של "זה נהנה וזה לא חסר"?

נראה לומר כי הפתרון לסכסוך זה הוא בדיקה מהן המוסכמות החברתיות הנהוגות בעניין זה. אם "לשמור תור" באופן זה מקובל על הבריות, הרי שהמעשה חיובי. ואם לא, הרי עלול להיות בכך עניין של חילול השם.

תרגיל שבועי למשפחה

הבה נשתדל להתנהג בדרך ארץ, ולא לשמור תור לעצמנו או לאחרים בדרכים מפוקפקות.

מתוך הספר "חובת האדם בעולמו – סוגיות במוסר ובמידות לכל המשפחה". לרכישת ספרי הסדרה היכנסו להידברות שופס או חייגו 073-222-1250