עד כמה חשוב כל יהודי לה', עד כדי נענע משליח שמיימי

לא תאמינו, אבל בעלי ואני זכינו להריח ולברך "בורא עשבי בשמים" מהנענע שנשלחה משמים לאביו של בנימין אחימאיר הי"ד. מופתעים?

מעשה שהיה כך היה: הגעתי לראיין את מרים אחימאיר היקרה, שבנה, בנימין, בן ה-14 בלבד, נרצח על ידי מחבל, ימח שמו, כשרעה את צאנו.

זוכרים את אותו יום שישי, כשמרים ביקשה שכל עם ישראל יתפלל על בנה? הוא הוכרז כנעדר, ואלפי יהודים הגיעו לחפש אותו כיממה, בחווה שבה רעה את צאנו. כולם הגיעו ונתנו כתף לחיפושים הרבים, עד שנמצאה גופתו בשבת, בחצות היום.

מיד במוצאי אותה שבת התחילו היירוטים מאיראן, וכולנו, בלי יוצא מהכלל, הרגשנו כיצד יד ה' מלווה את כל הסיפור הלא רגיל הזה. אלפי טילים נורו עלינו מאיראן. נכון שיש כיפת ברזל, ועדיין... אפילו פרופסור לפיזיקה אמר שעל פי הסטטיסטיקה, אין הסתברות שדבר כזה יתרחש, ואין דרך אחרת להסביר את הנס הזה מבחינה מדעית, ששום טיל לא יכנס לארצנו.

מרים מיד קישרה את שני המאורעות: "כנראה בני היה קורבן ציבור, כדי לעורר את כל תפילות בני ישראל שיתפללו עליו. והתפילות עזרו בהגנה שלנו על ארצנו מאותה מתקפה ארורה".

מדהים, הקשר האדיר שהיא מצאה. לפני שאמרה לי זאת, טרם חשבתי על כך.

היא סיפרה לי כל כך הרבה סיפורים מסמרי שיער, אבל היה סיפור שאותו אני רוצה לשתף איתכן בייחוד: לאחר הריאיון היא סיפרה לי, שבעלה קיבל את הבגדים של בנימין אחימאיר הי"ד, מזירת הרצח. הוא יצא מהרכב, פתח את הבגאז' ולאחר מכן את השקית, כדי לראות ולהריח את החפצים האחרונים שהיו על בנו הגיבור והצדיק ברגעים האחרונים. הוא לא חשב שיהיה לו מורכב כל כך, אך הריח היה קשה מנשוא, עד כדי כך שלא יכל לנשום, בנוסף למצבו הרגשי והנפשי, כשהתעסק עם בגדי בנו שנרצח.

לפתע, כשהוא הרגיש קצת מעורפל מהמצב, שהוא לא מסוגל לשאת את המחנק – פתאום משום מקום הגיח לעברו מנקה רחובות יהודי, דבר נדיר במקום מגוריהם, שכן מנקי הרחובות תמיד היו לא יהודים. פנה אליו אותו מנקה רחובות, ואומר לו: "יהודי יקר, בוא תברך מיני עשבי בשמים", והגיש לו נענע. והוא אכן בירך, ואמר לו: "וואו, עד כמה החיית את נפשי". אותו יהודי אלמוני חייך, והמשיך בדרכו.

אחרי כמה זמן הוא קלט שדבר כזה מעולם לא קרה לו, ולאחר שסיפר למשפחתו, הם יצאו לחפש את אותו מנקה רחובות כדי להודות לו – אבל האיש לא נמצא, וגם אף אחד שעבר ברחוב לא ראה אותו, מלבדו... אחר כך הם ניסו לחפש שיח נענע, להבין מהיכן אותו יהודי קטף את הנענע, וגם השיח הנ"ל לא בנמצא. ליהודי ולנענע לא היה שום זכר.

כשמרים סיפרה לי את הסיפור התלהבתי כל כך, ואמרתי לה שחייבים לפרסם את הסיפור המתוק הזה. עד כמה חשוב כל יהודי לה', ועד כמה שליח משמיים הגיע בדיוק בזמן ובמקום המדויק.

בסוף הריאיון זכינו, ומרים היקרה נתנה לבעלי ולי להריח מהנענע שהשליח השמיימי נתן לאבי הילד כדי להחיות את נפשו.

יהי רצון שלא נצטרך לעוד גילויים משמיים, אלא הוא יתגלה בכבודו ובעצמו בגאולה השלמה לעיני כל היהודים.