"מה אכפת לך מכשרות המטבח? אתה בלאו הכי לא יהודי": סיפורו של הגוי הצדיק

הסיפור שלפניכם ישמע הזוי, אבל הוא אמתי בתכלית (בשינוי פרטים). שמעתי אותו באחד ההרצאות המאלפות של הרב נויגרשל. הוא מעמיד מראה מול של אותם יהודים נטולי יהדות המחפשים למחוק את הסממן יהודי עד לייסוד. ומעבר, הוא עדות שיש גויים שמוכנים לעשות הכול. אבל הכול כדי להיות הכי הכי קרובים לעם ישראל.

זה נכתב על רקע של מחיקת יהדות מכוונת במערכת החינוך הממלכתית של מדינת ישראל. זו הנקראת המדינה היהודית. ומעבר, מסתבר שגויי הארצות מודעים לייחוד הסגולי היהודי, ובמקביל תמהים על השנאה העצמית שאוכלת בחלקים בעמנו.

* * *

קוראים לו סטיב. בעברו עסק כמיסיונר פרוטסטנטי בדרום אסיה כ-15 שנה. היו לו שאלות רבות שלכנסייה לא היו תשובות. במהלך חיפושיו הבלתי נלאים מצא את האמת בקהילה היהודית. הוא עבר גיור רפורמי בברזיל. לאחר שהבין כמה ריק מתוכן כל התהליך ברבנות הרפורמית, הגיע לקהילה אורתודוקסית שלא קבלה אותו כל כך מהר כפי שרצה. אלא שלחה אותו ללמוד בישיבה למתקרבים בירושלים. הוא למד ברצינות את ההלכות ובקש שוב להתגייר. אבל הפעם הוא ביקש את הגיור הכי קיצוני שכולם מכירים. נהג המונית שבו נסע לקח אותו למאה שערים.

לאחר זמן מה הבין שגיור מקובל שהכול מכירים בו הוא בית הדין של הרב קרליץ. כשהגיע, שאלו אותו למה לא הגעת לפה מיד. ענה, שכולם אמרו לו שמאה שערים זה הכי קיצוני. ענה לו הרב: "תראה איזה ראש גוי יש לך", ושלח אותו לאחד הרבנים שישוחח עמו על כל ההיבטים של הגיור.

במהלך התהליך בו דחו אותו שוב ושוב, התגלה לו נתון מפתיע. הסתבר שהוא נולד נימול מבלי שידוע לו כלל על כך. כדי לברר את הנתון, נסע לאמו ושאל אותה על כך. ואז הוא זרקה לו את המשפט "אצלנו במשפחה נוהגים לעשות ברית לתינוקות מדורי דורות". הסתבר שהיה שורש יהודי קדום במשפחה. הוא טען שהוא 20% יהודי וקבל תשובה ש-20% זה 100% גוי.

פה כבר משהו בסיפור לא היה ברור. אולי שוכנע על ידי מקורביו לשמור 7 מצוות בני נח וכך ישלים חובותיו כלפי שמיים. עם כל זה ולמרות שלא עבר גיור, המשיך להיות דבוק בתורת ישראל ולמלא כרסו בלימוד הלכות וכו'.

ביום מן הימים הגיע לביתו של הרב נויגרשל שלא היה בביתו באותה שעה. אשת הרב פתחה וראתה חייל גבוה ומוצק בעל מבטא רוסי כבד. היא הבינה שהוא לא יהודי. הוא לא נתן לה שהות ושאל אם יוכל לקבל סט דיסקים של הלכות שבת של הרב.

היא השתוממה מבקשתו הלא שגרתית וחשבה, אולי הוא גוי של שבת ורוצה לדעת הלכות. הוא הבין את הפליאה ומיד אמר. "אני יודע כבר שכתוב שגוי ששומר שבת חייב מיתה - אני עצמי משתדל לחלל שבת כדי לצאת ידי חובה, אף על פי שאני אוהב מאוד ללמוד תורה. כיוון שאני עוסק בזיכוי הרבים אני מחלק דיסקים מטעם חב"ד".

למחרת מתקשר מזכה הרבים סטיב לרב, ושואל: "האם מותר לי לשמוע את הקלטות שלך בשבת?".

ענה לו הרב ברצינות ובבדיחותא: "בהידור רב".

לאחר מס' ימים מתקשר שוב סטיב ושואל: "אני נמצא בבסיס. בזמן הפנוי בשבת אני רואה את הקלטות שלך על שמירת שבת. הבעיה שחברי החיילים היהודים נכנסים וצופים יחד אתי. האם יש פה עניין של מראית עין?".

ענה לו הרב: "זו כבר הבעיה שלהם".

לאחר מס ימים חזר סטיב ושאל: "אני מתאגרף במקצועי, ואת האימונים אני עושה בבסיס. הבעיה היא שהחיילים שם מתלהבים, ואני לא רוצה לקלקל אותם. מה לעשות?".

"תשתדל להתאמן בבית ולא לידם".

לאחר זמן מה חזר סטיב "אמא שלי לא מוכנה להכשיר את המטבח".

הרב: "מה אכפת לך. אתה בלאו הכי לא יהודי".

"אבל החברים שלי אוהבים לבקר אותי, ואמא שלי אוהבת להגיש".

הרב "תודיע לחבריך שהאוכל לא כשר, ומה שיקרה לאחר מכן כבר לא על אחריותך".

לאחר זמן נוסף: "הרב, אני נמצא בדרום, והצלחתי לשכנע יהודי להניח תפילין. אני רוצה רק שתגיד לי את התפילה הנצרכת מתוך הסידור".

לאחר כמה דקות: "הרב, אנו נמצאים 30 קילומטר צפונה לאילת. האם זה נקרא ארץ ישראל?".

ענה לו הרב: "מסתבר שלא".

החזיר לו סטיב: "אם כך אולי לא הייתי צריך לשכנע את היהודי להניח תפילין, כי לפי הרמב"ם...", ופה המשיך להתפלפל על הסוגיה.

לאחר זמן: "הרב, החבר שלי אומר שלימוד תורה זה הדבר הכי חשוב לעם ישראל. רציתי לשאול, לי הרי אסור ללמוד תורה. האם מה שאני עושה זה גם חשוב בשמיים? כי אם לא, אין לי טעם בחיים".

ענה לו הרב: "זה בסדר גמור מה שאתה עושה. הסר דאגה מלבך".

ושוב. "הרב, אני נמצא בצבא ויש 2 מחנות, אחד של בנים ואחד של בנות, בשני הקצוות. לצערי אני רואה בלילות חילופי משמרות. אני יודע שיש פה איסור, אבל אם אני אתן להם מוסר, אולי יהיה פה קטרוג על עם ישראל, כי לי אכפת ולהם לא".

הרב היה צריך גם הפעם לחייך לעצמו על הגוי הצדיק, ולמצוא תשובה שתניח את דעתו.

אחר כל מהלך הדברים והשיחות המעלות חיוך, נדם הקשר לשנים רבות. יום אחד הגיע שוב טלפון מוכר ולא צפוי מסטיב.

"הרב, החלטתי להתגייר סופית. אני יודע כבר מה שתמיד אמרו לי. תישאר כמו שאתה, העיקר תעשה את חובותיך כגוי. אני רוצה להתחתן, ואין שום מצב שאחיה עם גויה. שום גויה לא תלך עם הראש שלי. אני רוצה להקים רק משפחה יהודית חרדית".

עד כאן סיפורו של סטיב.