היסטוריה וארכיאולוגיה
נקמה לה' בגויים: כך חוסלו שלושה מחבלים בעלי שם זהה
לאחר רצח הספורטאים היהודים באולימפיאדה במינכן בשנת תשל"ב, הורתה גולדה מאיר על חיסול כל השותפים לפשע. לאחר מצוד שארך שנים, וטעות אחת בזיהוי, חוסל בס"ד חסן סלאמה הבן בשנת תשל"ט, בפיצוץ מכונית ממולכדת בביירות
- יהוסף יעבץ
- פורסם ט"ז תמוז התשפ"ד
(צילום: shutterstock)
בשבועות שבהם אנחנו מתבשרים ב"ה על חיסול של עוד ועוד מחבלים נתעבים, נוכל להתנחם בכך שלמרות כל מעשי הפשע והזוועה שביצעו המחבלים, אט-אט הם באים על עונשם. ועל כל נקמה כזו יש להודות לה'.
חסן סלאמה היה גנרל דגול של כוחות ה"שחרור" הפלסטינאים לפני ובזמן מלחמת השחרור, סגנו של עבד קאדר אל חוסייני. הוא נולד בכפר קולה (כיום יער קולה, בתחום העיר אלעד), היה רוצח חסר לב, והרג גם ערבים רבים עקב "אי שיתוף פעולה עם המרד". הוא היה מפקד אזור המרכז בזמן המרד הערבי הגדול, וגם בביזה שלח את ידו... גנרל ערבי מושחת קלאסי.
בתחילת מלחמת העולם השנייה ברח סלאמה לגרמניה. הנאצים פרשו את חסותם על המופתי ועליו, ושיבצו אותו ב"מבצע אטלס", מבצע שטני ביותר שיזם הוואפן אס אס הנאצי: חמישה אנשים הוצנחו ממטוס גרמני ב-6 באוקטובר 1944 ליד יריחו. יחד עמם הוצנחו עשרה קרטוני ארסן, רעל קטלני. מטרתם היתה להרעיל את מקורות המים של ארץ ישראל. הצנחנים היו שלושה גרמנים טמפלרים שהכירו את הארץ (אחד מהם היה קורט וילנד שגדל בסרונה, כיום קניון במרכז תל אביב), ושני ערבים, חסן סלאמה וכיפל עבד לטיף. כמות הארסן שברשותם הספיקה להרעלת 250,000 איש. הם צוידו גם בנשק ובכסף מזומן רב. המטרה היתה לנוע בחשאי לכיוון מקורות הירקון שבראש העין, ולהרעילם.
בחסדי שמים, הציוד לא ממש נחת למרגלותיהם של המחבלים המתועבים, אלא התפזר בכל האזור, נערים מיריחו שראו כסף נופל מהשמים פשטו על ההרים ועל הגבעות בחיפוש, ואכן מצאו אקדחים, מטבעות זהב, ועוד אוצרות... הצנחנים הגרמנים התחבאו במערה בוואדי קלט, וסלאמה, שגם נפצע ברגלו בעת הצניחה, דידה לירושלים והתחבא אצל ידיד. ברחמי שמים המבצע נכשל, והגרמנים היו ללעג וקלס.
עם תחילת מלחמת השחרור יצא סלאמה ממחבואו, והקים גדוד גדול למלחמה ב"יאהוד". הוא השתלט על מבנה גדול באזור לוד (כיום קרוב לבאר יעקב), שכונה "מפקדת חסן סלאמה", ומשם ניהל קרבות נגד היהודים. הוא הצליח להשתלט עם גדודו על שכונת התקווה בתל אביב, הצית חלק ממנה ורצח שני יהודים. ב-5 באפריל 1948 הצליחו חיילים יהודים לפוצץ את מפקדת חסן סלאמה. הבניין התעוות (הוא עומד כך עד היום), וארבעה עשר מחבלים נהרגו, אבל סלאמה עצמו שהה בלוד באותו זמן וניצל, באופן זמני. בעיני הערבים הוא נעשה לקדוש ולפועל ישועות, ורבים הצטרפו אליו להתקפה על ראש העין.
על ראש העין הגנה בחירוף נפש קבוצה קטנה של מגינים יהודים. לא היה להם סיכוי בדרך הטבע מול אותו ארכי פושע וצבאו, הוא הרעיש את העיר במרגמות, והכוח היהודי אכן נסוג. אלא שבחזרתם של הכוחות הערביים הצוהלים והשמחים, הבחינו חדי עין בכתם קטן ואדום על חולצתו של מפקדם המרושע. כדור קטן פגע בו. הוא ניסה להסתיר ולומר שמדובר בשום דבר, אבל הפגיעה היתה אסטרטגית. הוא גסס מספר ימים, ולאחר מכן מת. מותו היכה בהלם את הלוחמים הערבים שנפוצו לכל רוח, וליהודים היתה אורה ושמחה.
בנו, שהיה בן 8 במות אביו, נקרא על שמו, עלי חסן סלאמה. אף הוא צמח ונעשה מחבל בכיר ומתועב, הקים את ארגון "ספטמבר השחור" והיה מעורב במעשי טרור רבים נגד יהודים. לאחר רצח הספורטאים היהודים באולימפיאדה במינכן בשנת תשל"ב, הורתה גולדה מאיר על חיסול כל השותפים לפשע. לאחר מצוד שארך שנים, וטעות אחת בזיהוי, חוסל בס"ד סלאמה הבן בשנת תשל"ט, בפיצוץ מכונית ממולכדת בביירות. בעוד שיירתו עוברת ברוב פאר והדר ברחובות ביירות, הידרדרה מכונית ממולכדת בדיוק לאמצע השיירה, התפוצצה שם ונטלה עמה לגיהינום את סלאמה ועוד שמונה מפמלייתו.
בנו של סלאמה, שצולם בלוויית אביו יושב על ברכי ערפאת, החליט שאיננו מעוניין להמשיך את מעשי אבותיו, והוא איש עסקים בראמללה.
מחבל שלישי בשם חסן סלאמה מחאן יונס, מבכירי הזרוע הצבאית של חמאס, היה שותף לתכנון פיגועים רצחניים כדוגמת הפיגוע בקו 18 בירושלים. מספר חדשים אחרי הפיגוע הוא נעצר בתוך מרדף שבו נורה ולצערנו רק נפצע. אף על פי שהיה ראוי למצוא את מקומו על חבל התליה, הוא יושב כיום במסגרת 46 מאסרי עולם, עקב היותו שותף לרצח 46 ישראלים הי"ד. יש לקוות שלכל הפחות מן הכלא לא יצא, ולא ישוחרר בשום עסקה. כן יאבדו כל אויביך ה'.