שכירים, זה בשבילכם: איך התורה דואגת שתקבלו תשלום בזמן?

המצווה היומית: תשלום משכורת בזמן

הלנת שכר היא מצוות עשה ולא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיהן חל איסור לעכב תשלום שכר שכירות - בין של שכיר אדם ובין שכירות של כלי ובהמה, וישנה מצוות עשה לתת את התשלום במועד.

במידה ואיחר את המשכורת, עובר על 5 לאוין:

·       ”לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ".

·       "וְלֹא תִגְזֹל".

·       "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר".

·       ”לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן".

·       "וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ".

וכן עובר באיחור המשכורת על מצוות עשה: "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ".

כלומר, השוכר פועל מחויב לשלם לו בגמר עבודתו. אם השלים את עבודתו ביום – חייב לשלם לו בו ביום לפני השקיעה, ואם גמר לעבוד בלילה – צריך לשלם לו במשך הלילה עד עלות השחר.

"פועל" נחשב כל אדם שנשכר לצורך עבודה כלשהי: גננת, מטפלת, בייביסיטר, מזכירה, נהג מונית וכו'.

המשנה מבחינה בין כמה סוגים של שכירים: "שכיר יום", "שכיר לילה", "שכיר שעות" וקבוצה נוספת של שכירים - "שכיר שבת", "שכיר חדש", "שכיר שנה" ו"שכיר שבוע" (אדם שנשכר לשבע שנים). בדינים אלה המשנה קובעת עקרונית, כי חיוב התשלום חל בסיום העבודה ולא במהלכה, ולכן חישוב זמן איסור עיכוב התשלום מתחיל רק מסיום העבודה, ובהתאם לכללים הקבועים שמוזכרים במשנה.

הלכות מעשיות בנושא:

נהג קבוע, מטפלת קבועה או גננת קבועה: במידה ובתחילת ההסכם הוחלט כי השוכר ישלם לפועל בסוף כל חודש, אין הדבר נחשב כהלנת שכר. על ידי תשלום ביום האחרון של החודש מקיים השוכר את מצוות "ביומו תיתן שכרו". אם חפץ לשלם באמצע החודש, ראוי שיתנה עם הפועל כי הכסף נחשב כפיקדון בידו עד סוף החודש, ואמנם מותר לשוכר כבר להשתמש בו.

שכר נהג מונית: המזמין נהג מונית מצווה לשלם שכרו ביומו, וראוי לשלם בסוף הנסיעה לקיים את המצווה, ואם משלם מראש – יתן את הכסף כפיקדון עד גמר הנסיעה.

בייביסיטר או עוזרת בית: יש לשלם לבייביסיטר או לעוזרת הבית בסוף עבודתה. אם סיימה לפני השקיעה – יש לשלם לה עד השקיעה. אם סיימה לאחר השקיעה – יש לשלם לה את שכרה עד עלות השחר של היום הבא.

הלנת שכר ילד קטן: איסור הלנת שכר נאמר גם בילד קטן. לכן, מי שמבקש מילד לעשות עבורו שרות, ומבטיח לו ממתק – מחויב לתת לו את הממתק בו ביום.

תפירת בגד והזמנת משקפיים: השוכר תופרת כדי לתפור לו בגד – יש בזה חילוק, אם נותן לה בד משלו ושוכר אותה למלאכת התפירה – יש בזה איסור של "בל תלין".  אך אם התופרת קונה את הבד ותופרת עבור הלקוח – אינה נחשבת פועל, אלא מוכרת מוצר משלה ואין בזה איסור הלנת שכר. וכן בהזמנת משקפיים אין איסור בל תלין כפי האמור.

שכירת רכב: חובה לשלם לבעלים ביומו.

מסירת מכונית לתיקון במוסך: המוסר את רכבו לתיקון במוסך או בגד למכבסה או שמלה לתופרת, וכן לכל בעל מלאכה המקבל שכר לפי עבודה ולא לפי ימים, יש לשלם כשמקבלים את החפץ מתוקן, בו ביום עד השקיעה. במידה וקיבלו את החפץ המתוקן לאחר השקיעה – יש לשלם עד עלות השחר שלמחרת. עם זאת, כל זמן שהבגד עדיין בידי התופרת והחפץ ביד האומן, למרות שגמר את מלאכתו, אין בעל הבית עובר על הלנת שכר עד שייקח את החפץ חזרה, ואפילו אם השוכר הודיעו שהחפץ מוכן וממתין בעבורו.

האם מי שנותן צ’ק דחוי עובר על איסור הלנת שכר?

הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא ביומו תתן שכר