מאימפריה לחורבן (ה'): עלייתו ונפילתו של אריסטובולוס במלכות ישראל

מאימפריה לחורבן (א'): מרד החשמונאים והניצחון המפתיע

מאימפריה לחורבן (ב'): הברית המסוכנת שהפילה את ממלכת יהודה

מאימפריה לחורבן (ג'): הניצחון המדהים של יוחנן הורקנוס על אנטיוכוס

מאימפריה לחורבן (ד'): הקרב המכריע בין חכמי התורה לצדוקים

זמן קצר מאד אחרי שיוחנן כהן גדול השליט את הצדוקים על המקדש ועל ירושלים, הוא נטה למות. בצוואתו הוא ציווה שאשתו תמלוך אחריו. בשנת 104 לפני הספירה מת יוחנן, 174 שנים לפני חורבן הבית. הצדוקים לא מילאו את צוואתו; הם רצו מלך שיעמוד לימינם, ולכן הניחו את אשתו בבית הכלא, והעמידו את בנו, יהודה אריסטובולוס, למלך. אריסטובולוס לקח את אחיו אנטיגונוס לשר צבאו, ואת אחיו האחרים הכניס לכלא יחד עם אמו...

אריסטובולוס מיהר והכריז על עצמו כ"מלך היהודים", בעוד אביו לא קרא לעצמו אלא "נשיא" ו"כהן גדול". התנהגותו הייתה אכזרית ולא יהודית. הוא ציווה לא לספק אוכל לאמו, עד שהיא מתה ברעב. גדולה כל כך הייתה תאוותו לשלטון, ופחדו מהצורך לקיים את צוואת אביו ולתת לאמו למשול, עד שהמיתה ברעב!

מיד עם עלייתו לכיסא המלכות, עלה אריסטובולוס על הגליל וטיהר אותו מהגויים. הגויים הנשארים הוכרחו להתגייר. אך חלק מהניצחונות היו שייכים לאחיו, שר הצבא אנטיגונוס. אריסטובולוס, שפיתח לעצמו במהירות אישיות של עריץ, החל לחשוש שאנטיגונוס ייקח את מקומו. יועציו והאנשים שסביבו החליטו "לעזור לו" להיפטר מאחיו. הם יעצו לו שמכיוון שאחיו עלול לתפוס את המלוכה, לכן יש לדרוש ממנו שבבואו לביקור יגיע ללא נשקו. אריסטובולוס קיבל את הרעיון וביקש להעביר לאנטיגנוס את המסר, ולשומרים מסר: אם יגיע בכל אופן בצורה קרבית – הרגו אותו. אבל היועצים העבירו לאנטיגנוס מסר הפוך: המלך רוצה לראותך בכל הדרך, עם חגורת הנשק וכלי הקרב. אנטיגנוס הגיע בתמימות כפי שנתבקש, והשומרים הרגו אותו מיד.

המלך אריסטובולוס הבין, באיחור, שרימו אותו, והאשים את עצמו, די בצדק. הוא נעשה חולה מרוב צער, וכאשר הביאו לו בגדים להחלפה, החליק המוביל את הבגדים באותו מקום שבו נהרג אנטיגונוס. הבגדים הוכתמו בדם האח המת, ואריסטובולוס יצא מדעתו ומת מרוב צער, אחרי שמלך בערך שנה.

אשתו שלומציון המיתה נאמנה להלכה. כיוון שבעלה מת ללא ילדים, היא הייתה צריכה להתייבם, ולכן שחררה מהכלא את אחיו של בעלה, והציעה לאח הגדול, אלכסנדר ינאי, להתחתן איתה כפי דין התורה של ייבום, ולקבל את המלוכה. בשנת 103 לפני הספירה, 173 לפני החורבן, התחילה תקופת ינאי המלך.