חדשות בארץ
יום הולדת עצוב | אריאל ביבס בן 5: "גדלת בשנה, אך אין חגיגה"
היום חל יום הולדתו ה-5 של אריאל ביבס, שנמצא כבר 300 ימים בשבי. אנא התפללו עבורו
- נעמה גרין
- פורסם א' אב התשפ"ד
בעיגול: אריאל ביבס (צילום אילוסטרציה: shutterstock)יום הולדת בשבי: היום (שני) חל יום הולדתו ה-5 של אריאל ביבס, שנמצא כבר מעל 10 חודשים בשבי בעזה.
יפעת זיילר, בת דודתה של שירי ביבס, שיתפה מעט מהכאב בשיחה שהעניקה ל-103fm. "הבוקר כבר אני מרגישה שנגמרו לי המילים", אמרה. "לא רק הבוקר, זה היה שבוע מאוד אינטנסיבי רגשית, ציון יום ה-300 למלחמה, ועכשיו יום ההולדת של אריאל. כל השיח מן הסתם מסביב, והחרדה לתקיפה מאיראן, הכל ביחד, זה באמת בלתי ניתן לתיאור".
"הם הפכו לסמל", הוסיפה זיילר, "אבל עבורנו הם המשפחה, ואנחנו מתגעגעים כל כך, ולא האמנו שנגיע ליום הזה, שיעבור כל כך הרבה זמן והם לא יהיו כאן. זה מאוד מורכב".
זיילר קראה לא להרפות מהמאמצים והתקווה להשבת החטופים: "הילדים הם בלב של כולנו, אבל החיים מתקדמים וכאילו התרגלו לעובדה המזעזעת הזו שהם שם. לא נוותר ולא נפסיק להיאבק".
העיתון הבריטי "דיילי מייל" פרסם מכתב קורע לב שכתבה סבתו של אריאל, פנינה. "לולי היקר, האם אתה מרגיש את הגעגוע והאהבה שלנו?", כתבה הסבתא, אמו של ירדן. "תשעה חודשים חלפו מאז נלקחת מאיתנו על ידי האנשים הרעים. תשעה חודשים של דמעות, תפילות ותקווה בלתי פוסקת. גדלת בשנה, אך אין חגיגה. האם אתה יודע שזהו יומך הגדול? הלב שלי מחסיר פעימה בכל פעם שאני חושבת כמה אתה חסר. אני מנסה לדמיין את הרגע שתשוב אלינו, האם עדיין תקרא לי סבתא ניני?".
"בכל פעם שאני מקריאה סיפור לבת דודתך עיניי מחפשות אותך, מקוות למצוא אותך יושב לצידה עם החיוך הביישן והמתוק. לולי, כל כך הרבה השתנה בשנה האחרונה, אך במקום לחגוג את הדברים החדשים שאתה לומד אנחנו מתמודדים עם החיסרון שלך, של הורייך ושל פיר פיר הקטן. מתפללת שבקרוב נקבל את המתנה הנהדרת ביותר - לחבק אותך ואת כל המשפחה שוב", סיימה הסבתא את דבריה הכואבים.
דודתו של אריאל, דנה, כתבה: "גדלת להיות ילד שובבי עם צחוק מתגלגל. סבא וסבתא השתגעו ממך, מבחינתם, יש סוף סוף ג'ינג'י שימשיך את השושלת. ליה, אלון וארז שלי התאהבו בך מייד, ורק חיכו לראות אותך ולשחק איתך כל יום".
"זכיתי תקופה קצרה לקבל אותך כל בוקר בגן ולבלות איתך את היום. תמיד נכנסת בחיוך מבוייש ולכל שאלה ענית בצחקוק. יש לך עוד הרבה מה לדעת, ללמוד ולראות. לולו, הלוואי שעוד נוכל להיפגש ואני ארשה לך דברים שאמא לא מסכימה ודודה כן. להגניב לך משהו טעים כשאמא לא יודעת. הלוואי ויקרה לנו נס ונזכה לראות אותך שוב. אוהבת אותך הכי בעולם", סיימה דנה את דבריה הכואבים.
אנא קראו תהילים למען החטופים. הצטרפו אלינו לתפילה משותפת לשמירה והגנה על עם ישראל, וביחד נשפיע על ביטול הגזירה, לחצו כאן.