מחלוקת הגאונים על לוח השנה העברי – מה קרה בסוף?

כולנו שמענו על תקופת הגאונים, ועל הגאונים המפורסמים שהנהיגו את האומה, כמו רב האי גאון ורב סעדיה גאון. הגאונים היו בבבל, כמובן, אבל לא רבים יודעים שגם בארץ ישראל, לכל אורך תקופת הגאונים ואף אחריה, עמד "גאון" בראשות "ישיבת ארץ ישראל", והיו מפנים אליו שאלות מרחבי הארץ, כמו לגאוני בבל. במקרה אחד אף התפתחה מחלוקת מפורסמת בין גאון ארץ ישראל לבין גאון בבל.

אנו מדברים על התקופה שבה ארץ ישראל היתה תחת הכיבוש המוסלמי. מתקופה זו כמעט שאין תיעוד, ולכן במשך דורות לא היה ידוע הרבה על ישיבת ארץ ישראל וגאוניה. רק עם גילוי הגניזה הקהירית נמצאו הרבה מסמכים השופכים אור על תולדות ישיבת ארץ ישראל וגאוניה.

התשובה האחרונה הידועה לנו של גאוני ארץ ישראל, היא תשובה שהשיבו בשנת 960 ל"אנשי ריינוס", הם יהודי אשכנז, מקהילות שו"מ – שפיירא, וורמיזא ומגנצא, השוכנות על הריינוס. השנה היא שנת לידתו של רבנו גרשום מאור הגולה. אבל מאה שנים לאחר מכן, עדיין אנחנו מוצאים את הזכרת ישיבת ארץ ישראל בתפילות בני אשכנז. הכוונה לתפילה מפורסמת שנאמרת עד ימינו, תפילת יקום פורקן, המופיעה במחזור ויטרי מתלמידי רש"י, ובה נאמר: "למרנן ורבנן חבורתא קדישתא די בארעא דישראל".

מעניין לציין, כי אף על פי שהישיבה במקורה היתה בטבריה, הרי שאחרי חורבן טבריה עלו החכמים הנותרים לירושלים, וכוננו שם את ישיבתם, אבל ראש הישיבה היה נקרא עדיין "גאון טבריה", על שם מקום ייסודה של הישיבה וקיומה שנים רבות (כיוצא בדבר בזמננו, ישיבת חברון נקראת כך על שם המקום שבו נתייסדה בא"י – העיר חברון, אף על פי שאחרי פרעות תרפ"ט קבעה הישיבה את משכנה בירושלים).

סמכות עיבור השנים וקביעת הלוח היתה תמיד בידי בית הדין הגדול בא"י. אך עם רדיפות הרומאים שאסרו על עיסוק בקידוש החודש, עדים, וכו', קבע הלל השני, שהיה אחרון הנשיאים מזרע הלל הזקן, נינו של רבי יהודה הנשיא מסדר המשנה, לוח עיבור קבוע, שעל פיו ניתן לחשב את כל סידור השנים והחודשים קדימה, עד ביאת גואל צדק. למרות זאת, בכל שנה היה גאון ארץ ישראל מכריז על סדר השנה הבאה, ושולח לכל תפוצות ישראל.

בשנת ד' אלפים תרפ"ב (922), לפני אלף מאה ושתיים שנים, נפל דבר בישראל: גאון ארץ ישראל שלח לוח שנה לכל תפוצות ישראל, וגאון בבל יצא כנגדו בפרסום: הלוח מוטעה, את ראש השנה ואת חג הפסח יש לחגוג ביום שלישי, ולא ביום ראשון, כפי שקבע גאון ישראל!

ראש הישיבה בארץ ישראל היה רבי אהרן בן מאיר, ואחריו הלכו קהילות ארץ ישראל וגם קהילות במצרים הסמוכה, וכנגדו התייצב רב סעדיה גאון, ראש גולת בבל. במשך שנתיים היו תאריכים נפרדים לחגים בארץ ישראל, ובבבל.

רבי אהרן בן מאיר שלח לחכמי בבל מכתב מפורט, ובו "הוראות שקיבלנו מרבן גמליאל אבינו ז"ל... כעין שלמדנו וירשנו מאבותינו רבן גמליאל הנשיא ורבי יהודה הנשיא...". רב סעדיה גאון הגיב במכתב חריף, שבו טען כי רבי אהרן בן מאיר אינו מבין כראוי את מסורת הנשיאים, וקביעתו שגויה. המחלוקת היתה חריפה ביותר, ונמשכה, כאמור, שנתיים, בסיומם, בשנת תרפ"ד, לפני אלף ומאה שנים בדיוק, הוכרעה ההלכה כרב סעדיה גאון, ולפי חשבון זה אנחנו נוהגים עד היום.