נפילת חומות יריחו: הפרטים שהדהימו את הארכיאולוגים

כיבוש יריחו הוא אחד הסיפורים המפורסמים בתנ''ך. נפילת חומותיה האימתניות של העיר הציתו את דמיונה של האנושות במשך דורות. דוגמא לכך אפשר למצוא באחד מכלי הנשק האייקוניים ביותר ממלחמת העולם השניה, השטוקה. השטוקה היה מפציץ צלילה גרמני שהדיר שינה מחיילי האויב. על כנפיו של השטוקה הותקנו צופרים שנקראו שופרות יריחו. כשהמטוס היה צולל על מנת להפציץ את המטרה, היו החצוצרות משמיעות רעש נורא שהיה מחריד את חיילי האויב. שופרות יריחו היו אייקוניים ושימשו היטב את התעמולה הנאצית. בכיבוש יריחו ישנו אלמנט של ניצחון בצורה הכי מוחלטת שלו, קריסה טוטאלית של הגנות האויב עוד בטרם החל הקרב.

עם תחילת החפירות הארכיאולוגיות בארץ ישראל, הסתערו הארכיאולוגים בחיפוש אחר יריחו הקדומה. את יריחו הקדומה הם זיהו עם האתר ''תל אל סולטן''. באתר הם מצאו עיר כנענית טיפוסית, מוקפת בחומה כפולה גדולה. העיר הייתה שרופה, והחומה הייתה ממוטטת. את שריפת העיר הסבירו הארכיאולוגים כשריפה שמקורה במלחמה. לעומת זאת, לא היה לגמרי ברור למה קרסה החומה. על החומה לא היו סימנים של הבקעת החומה באמצעים צבאיים רגילים. חלק מהארכיאולוגים טענו שהחומה נהרסה כתוצאה מחפירות שנחפרו תחתיה, אבל טענה זאת הופרכה על ידי שאר הארכיאולוגים מסיבות שונות.

אחד הארכיאולוגים הראשונים שתיארכו את העיר היה הארכיאולוג הבריטי לין גאסטרנג. לין גאסטרנג תיארך את בניית החומה כמאתיים שנה בערך לפני יציאת מצרים, ואת נפילת החומה לתקופת כניסת יהושע לארץ ישראל.

בשנת 1952 החלה לחפור ביריחו קתלין קניון, ארכיאולוגית בריטית. היא החלה לחפור בתל אל סולטן כדי לבדוק אם המסקנות של הארכיאולוגים שחפרו ביריחו קודם לכן, מדויקות.

היא תיארכה את בניית החומה לתקופת הברונזה התיכונה, בערך חמש מאות שנים לפני יציאת מצרים, ואת התמוטטות החומה, לכמאתיים שנה בערך לפני כניסת יהושע לארץ. לפי תיארוך זה לא הייתה חומה מסביב ליריחו בזמן כניסת יהושע ובני ישראל לארץ.

זו הייתה מסקנת המחקר המדעי במשך שנים, ולא היה אף אחד שחלק על כך שחומת יריחו נהרסה כמאתיים שנה לפני כניסת יהושע לארץ.

עד שבא ד''ר בריינט ג. ווד. ד''ר ווד היה ארכיאולוג אמריקאי, שהחליט לבדוק את השיטות הביאו את קתלין קניון למסקנותיה. המסקנות שאליהן הגיע ד''ר ווד שופכות אור על תל יריחו, ונותנות לנו הבנה טובה יותר של הממצאים.

הוא מסכים עם התיארוך של קתלין לגבי בניית החומה, אבל הוא חולק על תיארוך שריפת העיר וקריסת החומה. הוא מצא בעיר הרבה כלי חרס מהתקופה של כניסת בני ישראל לארץ. איך אפשר להסביר את הימצאותם, אם העיר כבר נחרבה הרבה לפני כניסת בני ישראל לארץ? הוא מסביר שהסיבה שקתלין קניון טעתה, היא שקניון חיפשה כלים מסוימים מאוד מתקופת כניסת בני ישראל, כלי קרמיקה יקרים מאוד שיובאו מקפריסין, וכשלא מצאה אותם, הגיעה למסקנה שהעיר נחרבה לפני שהיו בנמצא כלים כאלה. אבל היא התעלמה מהכלים האחרים שכן נמצאו, שכן מתוארכים לזמן כניסת בני ישראל, כלים ביתיים רגילים שהיו בשימוש יומיומי. ד''ר ווד העיר שהמקום שבו ביצעה קתלין את חפירותיה היה אזור קטן מאד, שני ריבועים שגודלם 26 על 26 רגל, ובאזור העני של העיר, למה שתצפה למצוא באזור עני כלים יקרים מקפריסין?

החלק המרתק ביותר במחקרו של ד''ר ווד הוא אופן נפילת החומה וכיבוש העיר. בדרך כלל, כשעיר מבוצרת נכבשת – היא נכבשת לאחר מצור ארוך. במהלך המצור נגמרת האספקה בעיר, מגיני העיר נחלשים והעיר נופלת בידי האויב. ביריחו, לעומת זאת, נמצאו כמויות גדולות מאוד של מזון, דבר שמלמד שהעיר לא נכבשה במצור, כמו הטקטיקה שהמצרים היו משתמשים בה, אלא בבת אחת, בעוד העיר הייתה בשיא כוחה.

והדבר הכי מדהים: יש ראיות לכך שהחומה נפלה תחתיה, ממש כמו שכתוב בתנ''ך, ''ותיפול החומה תחתיה''. בניתוח שעשתה קתלין קניון, שבו ניתחה את הריסות החומה, ואת שברי הלבנים, היא  הגיעה למסקנה שהחומה נפלה אל תוך עצמה. על כל זה אמר ד''ר ווד: ''אם נשווה את ההוכחות הארכיאולוגיות ליריחו עם הסיפור התנ״כי המתאר את כיבוש יריחו בידי בני ישראל, אנו מוצאים תמימות דעים הראויה לציון״.

כך, לאחר הרבה שנים שבהן חשבו שאין לכיבוש יריחו ממצאים ארכיאולוגים תואמים, התברר שממצאים היו, רק מה שהיה חסר הוא הפירוש הנכון של הממצאים, שהוא, כמו שראינו, מתאים בדיוק.