אי אפשר פשוט להעלים את ההריסות של הקשר הישן

"החלטנו שאנחנו שמים לזה סוף! אנחנו לא יכולים להמשיך ביחד", פנתה אלי אריאלה בכאב גדול.

"הגענו למצב שאנחנו לא יכולים לראות אחד את השני", הוסיף אמיר.

"אז למה פניתם אלי? איך אני יכולה לעזור?", שאלתי.

"רצינו להגיד לך שלא נשאר מהקשר שלנו כלום, רק הריסות שמזכירות לנו שהיה לנו פעם קשר. הקשר הרוס כל כך, שאי אפשר לשקם אותו", המשיכה אריאלה.

"אז מה הבעיה? אם גם ככה הכל הרוס והחלטתם להתגרש, למה לא הלכתם למגשר שיעזור לכם להתגרש בצורה הטובה ביותר?", שאלתי.

"זה לא פשוט כל כך, יש לנו ילדים שעלולים להיפגע, ובכל זאת יש פה קשר של 20 שנה. אי אפשר ככה סתם לזרוק הכל", ענה אמיר.

"מה את חושבת? יש סיכוי בכלל להציל משהו מהקשר?", שאלה אריאלה.

"קודם חשוב לי להתייחס לתחושה הקשה הנפשית שבה שניכם שוהים כבר די הרבה זמן. קשה מאוד להרגיש את התחושה הזאת, שכל שנות הנישואין בסוף הובילו לחורבן, במקום שימשיכו לייצר באופן טבעי צמיחה ובניה. זו תחושה של אבל על אובדן, כאב וצער בלתי נתפס.

"אבל בואו נתבונן בצורה בהירה יותר על התצלום הלווייני של הקשר שלכם.

"הקשר עצמו, עם כל התוצרים שלו, לא נהרס, ניתק או נכחד. מה שנהרס בצורה אגרסיבית מאוד הוא המבנה הזוגי שבניתם במשך כל השנים. אותו מבנה הישרדותי שלפי החוקיות האלוקית, אין לו באמת מקום להמשכיות, ועל כן הוא נהרס.

"אשמח שתחקקו את היום הזה בהיסטוריה הזוגיות שלכם, כיום שבו ניתנה לכם ההזדמנות לבנות מבנה זוגי חדש למרגלות ההריסות של המבנה הישן".

"נשמע טוב, אבל כשבונים בניין חדש, צריך לפנות את כל ההריסות הישנות. מה את אומרת, אפשר לפתוח דף חדש?", שאל אמיר.

"אם נפנה את ההריסות של המבנה הישן ונעלים אותם, יש סיכוי גבוה מאוד שתחזרו על אותן טעויות, ותבנו מחדש מבנה זוגי דומה מאוד למבנה הקודם. ההריסות הן אנדרטה, תזכורת והכוונה לאיך לא לעשות אותן טעויות".

"אז איך אנחנו מתחילים לבנות מבנה חדש?", שאל אמיר.

"קודם צריך להבין היטב היטב ממה מורכבות כל ההריסות של המבנה הישן. אחרת, כמו שאמרתי, נחזור על אותן טעויות. בגלל זה אנחנו צריכים לבנות את האנדרטה תוך התייחסות ונתינת מקום לכל הכאב והצער, לכל הרגשות הקשים שמצטברים ומלווים את הריסות המבנה הישן.

"כשנסתכל על האנדרטה, נדע היטב היטב לאיזה נזק המבנה הישן גרם, ולאיזה כיוון אנחנו לא הולכים יותר. זה יאפשר לנו לבנות מבנה מתוקן של זוגיות", עניתי.

"אני יודעת שהמבנה שלנו היה מבנה לא תקין, אבל מה זה מבנה מתוקן של זוגיות?", שאלה אריאלה.

"מבנה תקין הוא מבנה שבו כל אחד מבני הזוג מביא את הכוח המיוחד לו.

"במבנה הזוגי, 'אשתו היא ביתו'. כשהיא מתחברת לכוח המגנטי שבתוכה, כוח הניקבא, היא הופכת לכלי לשפע, מתוך הבנה ברורה מאוד שהיא ראויה לקבל בלי לנסות להשיג, אלא רק כי היא מרגישה חזק מאוד שהיא נועדה לקבל שפע.

"האיש צריך להכניס תנועה גברית של השפעה ונתינה לתוך הקשר. כשהאיש דבק באישה שלו עד הסוף, אז אשתו מתמלאת שמחה ואושר. זה קורה כשהאיש מחליט שהוא לא ניסוג ולא נפגע ונעלב, אלא בדבקות ברצונות שלו, האישה אמורה להרגיש היטב היטב שהוא בטוח שהוא יצליח".

"אני לא מבינה, מה נראה לך שעשיתי עד עכשיו? מי החזיק פה את כל הקשר?", שאלה בכעס אריאלה.

"את לא אמורה להחזיק את כל הקשר, את צריכה להחזיק את המבנה של הקשר, עם המון תוקף, בלי חשש איך תצטיירי בעיני בעלך, משפחתו או החברים שלו. החזקה נכונה מדויקת שנוצרת מתוך קשב עמוק מאוד לעצמך, לנקודת האמת שבך. לתת הרבה אמון באיש שלך שהוא מסוגל לרכז את כל הכוחות שלו לכיוונך ולהזרים אותם עם המון רגישות לצרכים שלך.

"האיש במבנה הזוגי המתוקן, לא אמור להתעסק בעצמו, הוא אמור להביא מהות לתוך הקשר. במילים אחרות, להפסיק כל הזמן להיות עסוק בנתיבי בריחה מתוך הקשר, אם זה בהתעסקות בעצמו ואם זה בהתעסקות בזליגות אנרגיה החוצה כמו עבודה, תחביבים או מפגשים חברתיים.

"האישה אמורה להיות מחוברת לעצמה, ולחשוף בתוכה את הכתר של מבנה הקשר הזוגי. כשהיא תהיה מחוברת לכמיהות האמיתיות שלה, היא תוכל לבסס חזק את המבנה של הקשר, וזה גם יעזור לאיש לא להתבלבל, ולהביא את הכוחות שלו לקשר בצורה נכונה ומדויקת".

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן