"איך אפשר לשנות את זה? זה מרגיש כאילו זה חלק ממני"

"כנראה אני לא אדם כזה. אני לא מסוגל לשמוע כל כך הרבה טענות כלפי, טענות שאין בהן אמת, ולהכיל אותן", קבע עמית.

"הוא יודע להכיל את מה שהוא רוצה להכיל. נמאס לי כבר לבוא אליו בטענות כל הזמן. גבר אחר, קצת יותר קשוב ומכוונן לאשתו, היה גם מבין, מכיל…", הגיבה שרה.

"אז למה התחתנת איתי?", התפרץ בכעס וקטע אותה עמית.

"זאת בדיוק השאלה שאני שואלת את עצמי כבר 20 שנה", ענתה שרה.

"נראה לי שבאמת אנחנו לא מתאימים, אם שרה מסתובבת כל שנות הנישואין שלנו בכזו תחושה. את לא חושבת?", פנה אלי עמית.

"אני חושבת שאין זוג מתאים ומושלם יותר מכם על מנת שתוכלו לעזור אחד לשני לעבור תיקון אמיתי בנפש, ולתת לה חופש ורפואה", עניתי.

"רפואה? היא רק עושה אותי חולה יותר", הגיב עמית בציניות.

"בואו נדבר קצת על הנפש ועל תיקון. כל אחד מכם, בגיל ילדות, סיגל לעצמו תבניות ותפיסות, שבנויות מסיבה ותוצאה. התבניות האלה נתנו לכם ביטחון ומענה לתחושת חוסר הוודאות בחיים, מצד אחד, ומהצד השני – פעמים רבות הגבילו את יכולת ההתפתחות שלכם, ויצרו חסימות בגוף ובנפש.

"חסימות אלה הן לרוב מקור החוליים הגופניים והנפשיים שלנו. מקורות הכשל.

"חלק גדול מתבניות אלה מוטבעות בנו, ועלולות להישאר בתוכנו, אלא אם נחליט לעשות שינוי. הן רשומות בגופנו מגיל צעיר מאוד. כשאנחנו גדלים ומתבגרים, אנחנו בונים סביב מנגנונים ותבניות אלה עולם שלם של רגשות ושכלים. אנחנו מסתובבים בעולם עם תחושה, שזאת המציאות, ושאין לנו דרך אחרת מלבדה להתנהל בעולם.

"ברגע שמתרחש אירוע, או מישהו לוחץ לנו על מנגנון פנימי, מיד צפים ועולים רגשות ומחשבות, ומנהלים את התגובה שלנו לאירוע.

"כשזה קורה, אנחנו הופכים להיות התבנית עצמה. פועלים באופן אוטומטי, ולא שמים לב שכל המערכות הופעלו, ושאנחנו נמצאים בתוך מערכת רגשית ומחשבתית שאין לנו באמת שליטה עליה. ככה אנחנו יכולים לחיות את כל חיינו בסבל חוזר ונשנה, בתוך מערכת שבתוכה אין לנו בחירה. אנו אנוסים, אבל משוכנעים שזו המציאות האפשרית היחידה. דפוסי הכשל מעלימים את מי שאנחנו יכולים להיות בעולם הזה. התפקיד שלנו הוא להיות האור. אנחנו מקטינים ומצמצמים את עצמנו כל כך, וכשהאור שלנו מתחיל להתגלות אנחנו מבינים איזה עלבון זה למי שחשבנו שאנחנו.

"החוויות שעיצבו את הדפוסים האלה, הן הדרך של הקב"ה להכין תשתית לתיקון שלנו. תיקון שדרכו אנחנו יכולים ליצור שינוי במערכות ומנגנוני הכשל שלנו, ולחשוף את כוח הבחירה של הנפש.

"כל עוד נמשיך להתנגד לצורך בשינוי, נפגוש את מנגנוני הכשל שלנו, בצורה קשה וכואבת, בכל מיני סיטואציות.

"קשר זוגי, שבו מתחברות שתי נפשות למהלך התעוררות ותיקון משותף, מפגיש עם מנגנוני הכשל בעוצמה, כך שכל אחד מהשותפים לקשר יוכל לעשות את מסע הריפוי, התיקון והשחרור".

"איך אפשר לשנות את זה? זה מרגיש כאילו זה חלק ממני", שאלה שרה.

"את צודקת. אנחנו מזוהים כל כך עם התבניות האלה, שאנחנו מרגישים כאילו הן אנחנו. בתוך מרחב בטוח, שבו נאפשר לעצמנו ללכת לעולם הדמיון, נוכל להתבונן בדפוסים האלה מהצד, ולזהות אותם. כשנלמד לזהות אותם, נוכל לעבור לשלב הבא, ולחשוף את מערכת הבחירה שקיימת בכל אחד מאיתנו.

"כמובן, כל זה לא יוכל לקרות אם אתם נמצאים במקום של ייאוש וויתור. כשנחשוף את כוח הבחירה, נוכל ליצור ארגז כלים מעשיים, שבהם נוכל להשתמש בכל רגע בחיינו. באמצעות ארגז הכלים נייצר מערכת כפתורי הפעלה, שיפעילו את מערכת הבחירה בכל רגע. כך נוכל להתחיל לשנות את אותם דפוסים קדומים שניהלו אותנו עד עכשיו ושיבשו את חיינו.

"שוב, חשוב שתבינו שהשינוי לא יכול להתרחש בלי עבודה כנה, מחויבת ואמיתית. ככל שתלמדו ותתמידו לחזור על התנועה הזאת, שעוברת מכשל לבחירה, ככה ייווצרו לאט לאט דפוסים חדשים. עם התנועה הזאת, של המעבר מכשל לבחירה, יתחילו להיווצר מעגלים חדשים, שיובילו אתכם למקומות חדשים שהנפש גילתה שאפשר להגיע אליהם, ותתחילו לנוע לעבר חירות פנימית, שתאפשר לכם לגלות את המהות האמיתית שלכם בעולם".

בהשראת שיטת דמיונובע (מתוך לימודי הכשרת המנחים במכון דמיון נובע).

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן