ועדת העבודה על ביטול סבסוד מעונות היום: "לא נסבול עוולות הנעשות על גבם של החלשים"

שר העבודה יואב בן צור שלח היום (רביעי) מכתב ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה, בנושא ביטול הסבסוד לפעוטות במעונות יום לשנת הלימודים תשפ״ה. השר הציג בפני מיארה חוות דעת משפטית, עם שורת נימוקים לביטול חוות דעתה בנושא.

כזכור, המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימן, קבע בשבוע שבער כי יש לבטל את סבסוד מעונות היום לנשים חרדיות שבעלן חייב גיוס ולא התגייס. זאת, בנימוק כי בג"ץ ביטל את ההטבות בשל פקיעת תוקף חוק הגיוס לאוכלוסייה החרדית.

שר העבודה כתב בין היתר כי "אין כל קשר בין מבחני תמיכה לשירות צבאי לבין הטבה שניתנת כדי לעודד נשים לצאת למעגל העבודה. הקו המנחה את הסבסוד הוא עידוד עבודה".

בנוסף, סיעת יהדות התורה פנתה לראש הממשלה בנימין לנתניהו ודרשה "להחליט כבר בישיבת הממשלה הקרובה על המשך סבסוד המעונות לנשים חרדיות עובדות, שנשואות לאברכים".

​ועדת העבודה והרווחה, בראשות ח"כ ישראל אייכלר, קיימה הבוקר דיון בנושא ביטול סבסוד מעונות היום לנשים של מלש"בים לומדי תורה, תחת הכותרת "הפגיעה בזכויות האימהות העובדות בסבסוד מעונות יום".

בפתח הדיון אמר אייכלר: "הוועדה הזאת עוסקת בכל ימות השנה בלעזור לאנשים המוחלשים והנזקקים בנושאי רווחה ועבודה ואינה סובלת עוולות הנעשות על גבם של החלשים. היום אנחנו עוסקים בנושא של החלשים ביותר, נשים עובדות, לא עשירות, אין להן משרתות ואין להן קביעות במשרות שלטוניות לאורך כל החיים, הן צריכות למצוא את מלאכתן ושמחות בה. יש להן גם ילדים וזו משימתן הגדולה אבל הן צריכות לצאת לעבודה ולשם כך הן צריכות מעונות יום".

אייכלר ציין כי מעונות זה עסק יקר ולאישה שאין לה את ההנחה שניתנת על ידי המדינה כבר שנים רבות כדי שהן תוכלנה לעבוד ולהתפרנס, כמעט ולא כדאי לה לצאת לעבודה. לדבריו, כשאישה יוצאת לעבוד שני הצדדים מרוויחים.

יו"ר הוועדה הדגיש כי "הרי לא יעלה על דעתו של איש לשלול את ההנחות מנשים ערביות, למרות שאין שום חוק שערבים משוחררים מגיוס לצבא. המדינה החליטה שהיא לא מגייסת ערבים אבל לא העלתה על דעתה שאישה ערבייה לא תזכה להנחות כי בעלה לא משרת, וגם לא מנשים שבעלן יושב בבית הסוהר. ולהבדיל מכל אלה, נשים שהבעל שלהן עוסק בתורה, שהיא חלק בלתי נפרד מזכות קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. אנחנו בעד כל חוק שמטיב עם חיילים, עם אנשי מילואים או נשות המילואים, אבל לשלול זכויות מנשים לא נעז".

אייכלר הוסיף: "מדובר בגזירה קשה ומי שעושה זאת הוא גוזר גזירות. בוועדת חוץ וביטחון אמרו לאחרונה פקידים שהם קיבלו מהאוצר בקשה למצוא כל סעיף שמיטיב עם לומדי התורה ולשלול אותו. לא שר האוצר נתן את ההוראה אלא פקיד, ובנוסף לזה פוגעים עכשיו גם בזכויות האישה".

המשנה ליועמ"שית, גיל לימון, השיב בדיון: "לא מדובר בגזירה אלא בחוות דעת משפטית שמיישמת את פסיקת בג"ץ והסיבה שהגענו לחוות הדעת הזאת היא שאין חוק גיוס שמסדיר מי יכול לקבל דחיית שירות. המדינה לא עמדה בלוח הזמנים לחקיקת חוק גיוס כפי שהגישה בתצהיר לבג"ץ. פסק הדין של בג"ץ קבע פה אחד שבהיעדר חוק יש לגייס את תלמידי הישיבות וכעת המדינה נמצאת בהפרת חוק כלפי אותם מיועדים לגיוס ולא יכולה לממן את לימודיהם או להעניק להם את הסבסוד על פי התבחינים הקיימים. התוצאות המשפטיות האלה הן לא תוצאות טובות, אבל הדרך לפתור אותן היא באמצעות חוק הגיוס".

מ"מ מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, מירב שטרן: "אין ספק שיש כאן פגיעה בנשים שיאלצו לקחת עוד עבודה כדי להתמודד עם העלויות או לחילופין לצאת משוק העבודה. יש לזה השלכה רחבה מאוד על התא המשפחתי והאוכלוסיה בכלל. צריך לבדוק איך לא פוגעים בתא המשפחתי והפגיעה הקשה ביותר תהיה במעוטות ההכנסה וההזדמנויות".

רועי אסף, הרשות לפיתוח כלכלי חברתי במגזר החרדי: "ברגע שנשים חרדיות יהיו מנועות מכניסה למעונות יום זה יפגע בשילובן בתעסוקה. שיעורי התעסוקה עשויים לרדת, או שתהיה ירידה באחוזי המשרה, שהם פרמטר מרכזי בגובה השכר. כמו כן עלולים להיות פיטורין של נשים חרדיות שמועסקות במעונות היום עצמם וכן תופעה בלתי רצויה של הקמת מוסדות פיראטיים שלא בפיקוח המדינה. השוק ימצא תחליף לכלי הממשלתי והתחליף עשוי להיות גרוע יותר. משרד העבודה צריך לתת פתרון כמו להפריד את הקשר בין הבעל לאישה".

בתום הדיון אמר יו"ר הוועדה: "הוועדה דוחה באופן חד משמעי את ההחלטה האכזרית שמעוררת שאט נפש והתקבלה רגע לפני פתיחת שנת הלימודים. אנחנו מבקשים לכל הפחות לדחות את רוע הגזירה לשנה הבאה ודורשים ממשרד העבודה להכין מיד תבחינים מסודרים ושיעניקו מחדש את הזכאות לאותן נשים, ולנקוט בכל פעולה הנדרשת כדי למנוע את יישום ההחלטה".