רבינו בחיי עם חידוש נפלא מפרשת ואתחנן: שתפו משפחה וחברים

"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם" (דברים ד', א')

בפסוק זה רבינו בחיי מביא עיקרון חשוב ביהדות: הלימוד וההבנה של התורה והמצוות הם חשובים, אבל הם לא המטרה  הסופית - ליישם את מה שלמדנו ולהפוך את הידע למעשה.

אין זה מספיק ללמוד את התורה ולהבין את חוקיה, אלא יש גם לבצע בפועל את מה שלמדנו. הלימוד הוא רק אמצעי להבנת הדרך הנכונה שעלינו לפעול בה, אך ללא יישום של הדברים בחיי היומיום, הלימוד מאבד מערכו האמיתי.

רבינו בחיי מצטט את חכמינו ז"ל שאמרו: "לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה", כלומר שההבנה והלימוד הם חשובים, אך הם חייבים להוביל למעשה. כמו כן הוא מדגיש שעם המעשה האדם יזכה לחיים אמיתיים, ולא בלימוד לבדו.

"ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו. למדנו מכאן שהלמוד אינו עיקר רק עם המעשה, וכן דרשו רז"ל לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. ולמדנו עוד שעם המעשה יחיה האדם, לא זולתו".

כשהלימוד מחטיא את המטרה

נניח שאדם לומד תורה, והוא לומד על מצוות הצדקה, את חשיבותה ואת הדרך הנכונה לתת צדקה. הוא מבין את כל הפרטים וההלכות שקשורים במצווה הזו, ואפילו מעביר שיעורים על כך לאנשים אחרים.

אבל אם אותו אדם אינו נותן צדקה בעצמו ואינו עוזר לאחרים במצוקתם, הלימוד שלו לא מממש את המטרה האמיתית. המטרה של הלימוד היא להנחות אותנו ולדרבן אותנו לפעול בצורה הנכונה. אם אדם רק לומד על צדקה, אבל לא נותן צדקה בפועל, הוא מחמיץ את העיקר.

חיי המעשה - החיים האמיתיים

רבינו בחיי מלמד אותנו שלא ניתן להסתפק בלימוד תיאורטי בלבד. התורה והמצוות נועדו כדי שנחיה לפיהם ונקיים אותם, והחיים האמיתיים נובעים מהיישום של מה שלמדנו. זהו המסר העיקרי של הפסוק, שמורה לעם ישראל לא רק לשמוע וללמוד את החוקים והמשפטים, אלא גם לבצע אותם בפועל, כי רק כך נזכה לחיים אמיתיים ומשמעותיים.

מה מרוויח אדם ממצוות צדקה? הרב זמיר כהן מבאר את התועלת העצומה שאותה מקבל האדם מתוך הנתינה לזולת