כשיש חילוקי דעות: איך שלום בית משפיע על חינוך הילדים?

הטור הזה עוסק בנוער מתבגר, ובכל זאת הייתי רוצה לדבר הפעם על סוגיה קרובה, ולעסוק בנושא שלום בית. הנושאים קרובים וקשורים, ושלום בית מוצלח הוא בהחלט ההשתדלות הכי בסיסית ונצרכת גם לחינוך ילדים!

אני מכיר הרבה זוגות שהצליחו לייצר זוגיות מוצלחת עם שלום בית יציב וטוב, ולצערי אני מכיר גם לא מעט זוגות עם שלום בית מעורער, או כאלו שהתגרשו. במקרים האלו, כל אחד מבני הזוג מלא וגדוש בסיבות מוצדקות למה הכל באשמת הצד השני, והכל מתערבב בכאב ובצער רב. כאשר אני מנסה לחשוב מה בכל זאת משותף לזוגות שהצליחו לגשר על הפערים, ולהצליח לתחזק זוגיות מוצלחת, אני חושב שהתשובה די ברורה.

אני לא מתכוון לדבר עכשיו על עבודת המידות, על מעלת הוויתור, חשיבות החסד והמאמץ הנדרש להימנע ממריבות. הכל חשוב מאד, אבל לא רק אנשים מושלמים שמתוקנים במידותיהם יכולים להגיע לשלום בית. גם אנשים שעדין באמצע התהליך יכולים להגיע לבית חם, מפרגן ומכבד. האמת היא שאצל כל זוג בעולם יש חילוקי דעות, פערים בציפיות ואפילו מריבות (ויסלחו לי כל דרשני ה"שבע ברכות", שנוהגים לצייר לכלה ולחתן הצעירים מציאות ורודה - אך בלתי מציאותית). אי אפשר בלי מריבות, השאלה היא רק איך מנהלים אותן. כאשר מתעקשים ומתחפרים בעמדות של עצמנו, אז המריבות נוטות להתלקח. אבל יש עצה פשוטה לעצור את המריבות בשלב מוקדם. כיצד?

החכמה היא לעצור רגע. לראות את המכנה המשותף החיובי: שנינו רוצים לחיות ביחד, לקיים בית של תורה, רגוע וחם. יש לנו חילוקי דעות בעניין טכני מסוים לגבי מה הדרך הנכונה או היעילה לפעול, אז במקום למסור נפש על ויכוח כואב, פשוט לעצור, להסכים שבעניין זה אנחנו לא מסכימים, וללכת להתייעץ עם איזה יועץ חיצוני, אובייקטיבי ויצירתי, שיכול לעזור למצוא פתרונות ועצות חכמות להתגבר על המכשולים, באופן יעיל ונקודתי.

עצם זה שכל צד יודע שיש לו זכות לעצור ולערב דמות כזו, זה עצמו חוסך הרבה התלהטויות והסתבכויות. יועץ יצירתי ידע איך "יבוא השלישי ויכריע ביניהם", ולמצוא פתרונות יצירתיים שיצליחו לספק את שני הצדדים, וגם אם מדי פעם אין מנוס מלהכריע כמו צד אחד, זה ייעשה בצורה מכבדת ועניינית, ואז שווה גם לצד השני להפסיד ויכוח מסוים, כדי להרוויח רווח גדול פי כמה, שמצילים את שלום הבית.

העצה הזו חשובה במיוחד כאשר יש מצבים מאתגרים: כספית, רוחנית, ענייני משפחולוגיה או אתגרים בחינוך. בדרך כלל יש פערים בגישות החינוכיות, זה בלתי נמנע. כאשר כל צד מוסר נפש – זה עלול להביא חורבן, ועל הדרך להעמיס על הילדים רגשות אשמה כבדים מנשוא, ורצון לברוח או לנצל את החולשות של "הצד החלש" יותר. יועץ מומחה אמור ללמד ולהאיר דרך חדשה, לא להכריע כמו גישת הנבוט, או גישת הסמרטוט, אלא "יבוא השלישי ויכריע ביניהם", וילמד דרך חדשה, לרחוש אמון ולהגביר כבוד וידידות, ובכך לחסוך את הצורך של הילדים למרוד ולאתגר, וזה יכול ממש להציל בתים בישראל!

ה' יעזור שנזכה לרוב נחת, לתת דוגמה אישית של בית חם, מכבד ואוהב.

לשמיעת מסרים מהרב אורי זוהר זצ"ל בעניין חינוך ילדים מאתגרים ושלום בית, ניתן להאזין לקו "אבות על בנים" במספר: 08-3137881

משפט השראה: במקום למסור נפש על ויכוח כואב, נעצור, ונפנה לצד שלישי. יועץ יצירתי ידע איך למצוא פתרונות שיספקו את שני הצדדים