יהורם גאון חושף: "נתתי לרב אורי זוהר זצ"ל את הסידור הראשון שלו"

הזמר יהורם גאון משתף בראיון לחדשות 12 בזיכרונות עמוקים ואישיים מתקופות שונות בחייו, כשהוא חושף את הקשיים, ההצלחות והקשרים הבלתי נשכחים שהשפיעו עליו לאורך הדרך.

"המצב הכלכלי היה רע מאוד", מספר גאון כשהוא נזכר בילדותו. "כילדים לא הרגשנו, אבל היום אני מבין בדיעבד שאם אוכלים פעם בשבוע בשר, ואם נוסעים מהשכונה הזו אל שוק מחנה יהודה כדי לקנות ביצים רק כי שם המחיר היה שני גרוש פחות, אני מבין שזה היה קשה, שזה לא היה קל".

גאון מתאר גם את השפעת החינוך שקיבל בבית הספר התיכון בשכונה, הידוע כיום בשם "ליד"ה". "למדתי פה הקפדה בלתי רגילה על כל דבר, לא לוותר על שום דבר", הוא מספר. "מין פרפקציוניזם כזה, שיש בו, אתה יודע, את הרצון תמיד לעשות יותר טוב, אבל אתה אף פעם לא מרוצה".

זיכרונות נוספים נוגעים לרגעים לבית הכנסת של בית הספר, שם חגג את בר המצווה שלו. "עדיין יש בי הרטט הזה של לחטוף את הטופי הזה. שלחו אותו ישר לראש שלי", נזכר גאון. "מה שקיבלתי כמתנה זה רק ספרים. אין חוץ לארץ, אין אמריקה. שום דבר. ספרים. מן המקום הזה, בית הכנסת הזה, יצאתי לדרך. זאת הבמה הראשונה שבה השמעתי את קולי".

אחד מהרגעים הקשים ביותר בחייו של גאון היה כאשר קיבל את הבשורה על פטירת אביו. "אני מגיע אל הבסיס, אל הפיקוד, ובחוץ מחכה לי הרס"ר, ואז הוא אומר לי: 'תיסע, תיסע לירושלים, אבא שלך מת'. זה שמיים שנופלים לך על הראש".

למרות הכאב, אורי זוהר זצ"ל, חברו הקרוב, דרש ממנו לחזור לשגרה. "אורי זוהר הגיע ואמר: 'אתה חוזר, אתה חוזר ואתה צריך לצחוק, ואתה צריך לשיר, ואני לא אתן לך בשום אופן'. זה שאורי לא ויתר, אני זוכר לו את זה כל החיים".

לאחר מותו של אביו, גאון רצה להביע את תודתו לאורי. "חשבתי, מה אני יכול להביא לו מתנה? אז אמרתי, אני אקח מחזור שאבא שלי התפלל בו ואני נותן לו את הסידור. ואז אורי שאל מה זה הספר הזה. אני אומר לו: 'זה סידור שמתפללים איתו'. נתתי לו את הסידור הראשון".

על אף השמועות, גאון מבהיר שהוא לא היה זה שהחזיר את אורי זוהר בתשובה: "הוא לקח את הספר, שם אותו בבית. אני מאמין שאחרי שהוא התחיל לחזור, אז הוא חזר אל הספר".

בסוף הכתבה גאון נזכר בחברות רבת השנים עם אריק איינשטיין, שבאופן מקרי נפרדו דרכיהם לאחר התפרקות הלהקה שבה פעלו יחד. "הרבה מאוד שנים אחר כך אמרתי לו, בוא נעשה מפגש, ואריק אמר, בשמחה, זה יהיה נפלא", סיפר גאון. "ובאותו שבוע הוא פשוט נפטר. לא צלח. כתבתי אחר כך מן הספד כזה, ואמרתי לו תשמע, כשניפגש בשמיים, ננסה לברר לעצמנו מה בדיוק קרה ב-40 השנה שלא דיברנו, כי היינו חברים נפלאים".