החתונה שהחזיקה את מייה שם בשבי: "חשבתי על אמא שמלווה אותי לחופה"

ברגעים הקשים ביותר במהלך השבי, מייה שם, בת ה-21 משוהם, שחזרה הביתה, הפליגה בדמיונה. היא חשבה כיצד תחזור הביתה, תשתקם ואפילו תתחתן.

ביום הטבח, שם וחברה הקרוב, אליה טולדנו, ניסו להימלט. אליה נרצח, ומייה נפצעה ונחטפה. "הייתי בחשכה מטורפת, לא ידעתי מה קורה בחוץ. הייתי סגורה בחדר במשך 50 יום עד שהעבירו אותי למנהרות, עם מחבל ששמר עלי. לא יכולתי לישון כי הוא הסתכל עלי ואני פחדתי. כל שנותר היה לדמיין נקודות אור", היא משחזרת בראיון לחדשות 12.

"מה שהחזיק אותי זה רק המחשבה על החתונה, איך אני מתחתנת ואיך אמא מלווה אותי בחופה. זה מה שדמיינתי שם", היא משתפת. "אני צריכה לטפל בנפש שלי, ורעשי הרקע לא משפיעים עלי".

החתונה שדמיינה בשבי היא מה שסימן עבורה את החזרה לחיים. "אחרי שהבנתי שאין לי ברירה וזאת הסיטואציה, דמיינתי איך איפגש עם אמא, איך היא מחבקת ומסרקת אותי לקראת החופה. זה מה שהחזיק אותי שם".

על החשש שלה שהחיים ישתלטו על הזיכרונות הקשים מהשבי אמרה: "כל יום זה מלחמה בין הרצון לקום לבין להישאב למקומות קשים. אף אחד לא יודע מה קורה בפנים, את הסערות שמתחוללות שם. החלום שלי זה שכולם יחזרו. אסור לשכוח שהכי חשוב זה להחזיר את כל החטופים הביתה".

בעבר סיפרה שם שהיא קרובה לדת, כשתיארה מה עבר עליה בשבי. "קיבלתי 8 ליטרים של דם", סיפרה. "זאת השליחות שלי. אני אומרת תודה. תמיד הייתי בן אדם מאמין ורוחני, האמונה שלי התחזקה בטירוף בשבי. כל סטירה שאני מקבלת בחיים, תמיד יש גרוע יותר. כל בן אדם שנכנס לחיים מעביר אותך שיעור, יש לו תפקיד מסוים. את יוצאת מחוזקת".