סתיו כחלון: "ניצלתי ממוות בזכות ההחלטה לא לעבוד בשבתות"

כאשר הגיעו הידיעות על המתרחש במסיבת הנובה לסתיו כחלון, תושבת הרצליה בת 22, היא נחרדה. "היו לי שם חברות רבות שדאגתי מאוד לגורלם", היא משחזרת בריאיון להידברות. "אבל לא יכולתי שלא לחשוב באותם רגעים קשים, שאני עצמי גם יכולתי להיות שם".

כחלון לא סיפרה עד כה את סיפורה. כעת, בריאיון ראשון, היא מגוללת את ההחלטה שהצילה אותה, להערכתה, ממוות.

"עבדתי במשך חצי שנה, כולל בזמן המסיבה בנובה, כסלקטורית שמארחת משתתפי מסיבות", היא מספרת. "לפני הטבח הנורא בשמחת תורה תכננתי לטוס למקסיקו, וידידה קרובה הציעה לי לעבוד כסלקטורית – כדי שאוכל כך לממן את הטיול המתוכנן. היא הייתה ידידה מאוד טובה שלי, סמכתי עליה בעיניים עצומות והחלטתי להיענות להצעתה".

כך החלה כחלון לעבוד בתחום, אבל לכל מעסיק שפנה אליה הייתה לה דרישה אחת: "הבהרתי להם שאינני מעוניינת לעבוד בשבתות, וגם כאשר נעשו ניסיונות לשכנע אותי מיהרתי להבהיר שעבורי מדובר בעיקרון שלא אוותר עליו. לשמחתי המעסיקים הבינו את זה ואפשרו לי להיעדר מעבודה בשבתות.

"לא רציתי לעבוד בשבתות", מוסיפה כחלון. "הבנתי שאין ברכה בכסף שעובדים עליו בשבתות".

אבל הסירוב הזה עמד בשלב מסוים מול מבחן משמעותי. "זה קרה לפני כשנה. הייתי אמורה להשתתף כברמנית במסיבה שנערכה בעוטף. רק לאחר שאישרתי הגעה, גיליתי שהמסיבה אמורה להתקיים בשבת. זו הייתה התמודדות קשה", מודה כחלון. "החברות לחצו, בעבודה ביקשו שאגיע, ואנשים בסביבתי הפצירו בי 'תגיעי רק הפעם הזו!'. אבל אני התעקשתי. אינני יודעת מהיכן קיבלתי את הכוחות לסרב ללחצים וההפצרות, אבל הודעתי לכולן שאינני מגיעה, שזה לא יקרה. מרוב שזה היה ברור לי, אפילו לא חשתי חשק להגיע לשם. חשבתי על כך שזה שבת וחג גם יחד, כך שוודאי לא אגיע".

כחלון לא שוכחת את מסיבת הפרידה שערכה עם כמה מחברותיה ביום שישי שלפני נסיעתן לנובה. בסוף המסיבה, רגעים ספורים לפני היציאה לנובה, חברה קרובה שאלה אותה בפעם האחרונה: "בטוח שאת לא רוצה לבוא? תגיעי סתם, לא כדי לעבוד, רק בשביל ליהנות", הציעה. אבל כחלון המשיכה לעמוד כחומה בצורה למען כבוד השבת.

"החוויה הקשה בחיי"

ב-06:29 בבוקר שמחת תורה פילחה אזעקה ראשונה את שמי מסיבת הנובה, שהתקיימה על יד קיבוץ רעים שבעוטף. זמן ההתרעה באזור זה הוא 15 שניות בלבד. המבלים במקום האמינו שמדובר בתקרית בודדת, אלא שלאחר מכן הגיעה אזעקה נוספת, ואחריה עוד ועוד. עמם גם הגיעו, כידוע, האופנועים והג'יפים הלבנים כשעליהם מחבלי חמאס.

"אני מתגוררת בהרצליה", אומרת כחלון. "בליל שמחת תורה לא הלכתי לישון, ומיד בבוקר החרידו את העיר אזעקות. לא הבנו מה קורה. שאלתי את אבי מה אירע, והוא סיפר לי על האירועים הקשים שמתרחשים בדרום. במקביל קיבלתי כמויות של טלפונים מחברותיי, והבנתי שמשהו נורא מאוד מתרחש.

"בהמשך אצלצל אל אליקים ליבמן ואל חברתי שהציעה לי להגיע יחד עמה אל המסיבה. שניהם לא ענו. רק בהמשך אני אבין שהם נהרגו בתופת. הי"ד".

האם גילו מיד שהם נהרגו?

"אליקים, כידוע, נחשב נעדר, וגם חברתי. לא האמנתי שזה אמיתי שהם נעדרים. הגופה של חברתי נמצאה שבוע לאחר מכן. היא הייתה בחורה שמחה שעתידה עוד לפניה, תכננה להספיק כל כך הרבה בשנים הבאות, וזה כל כך כואב שכבר לא תוכל לעשות את מה שרצתה. הדמות המאירה שלה לא משה מזיכרוני. זה קשה כל כך לאבד אותה. בניגוד אליה, לגבי אליקים עוד קיווינו שהוא יחזור, עד שבשלב מסוים גם עליו קיבלתי את הבשורה הקשה. מאוחר יותר הגעתי לנחם את משפחת ליבמן המופלאה, מעולם לא עברתי חוויה כה קשה כמו זו.

האם עוברת לך המחשבה מה היה קורה אם היית מגיעה אל המסיבה?

"אני חושבת על זה לא מעט", מודה כחלון. "למעשה, יכולתי גם אני להיות שם לולא הייתי כה איתנה בסירובי להגיע. זו מחשבה מצמררת, ויש המון מחשבות מעורבות סביב האירוע, כי בסוף איבדתי שם חברות טובות. היו לי גם לא מעט ייסורי מצפון. חשבתי שאולי הייתי צריכה לשכנע גם אותן שלא יגיעו לשם. אני זוכרת היטב את הוויכוחים שלי עם אחד מהעובדים, שהכרתי היטב ונהרג בנובה. אמרתי לו שלא טוב לעבוד בשבת. אני באתי מבית חילוני והוא הגיע דווקא מבית קרוב יותר למסורת. אחרי זה חשבתי שאולי הייתי יכולה לשכנע אותו, וגם עוד אחרים, שלא להגיע לשם, ואולי כך הם היו ניצלים. אבל אין זה אלא שנגזרה גזרה מלמעלה שאנו לא יכולים להסביר.

"באופן אישי, אני בטוחה שההחלטה שקיבלתי שלא לעבוד בשבתות הצילה את חיי. למעשה, בעקבות כך משהו בי השתנה מאז שמחת תורה: התקרבתי הרבה יותר לקב"ה. האמונה שלי התחזקה, והיא חיזקה אותי גם נפשית בצורה יוצאת דופן, דבר שמאוד הייתי זקוקה לו בשל האובדן שחוויתי. אבל לא רק אותי האירוע הזה חיזק. חברה טובה שלי, אתאיסטית ממש, שתמיד עודדתי אותה שלא לעבוד בשבת – ללא הצלחה – בחרה להפסיק לעבוד בשבתות אחרי שהיא שמעה שניצלתי בגלל שסירבתי להגיע אל המסיבה. כך שאפשר אולי לכנותה 'אתאיסטית לשעבר'", היא אומרת בחיוך.

מסר שלך לסיום?

"אני חושבת שהימנעות מעבודה בשבת היא דבר חשוב מאוד, לא רק מבחינה רוחנית אלא גם לנפש האדם. לקחת פסק זמן ולא לעבוד יום אחד בשבוע זה רגע מטהר, שבסוף גם נותן כוח לכל השבוע שאחרי".

וכבר אמר מי שאמר: "יותר מששמרו ישראל על השבת, השבת שמרה על בני ישראל".