בֶּן אָדָם, מַה לְּךָ נִרְדַּם: הפרטים המרתקים על הפיוט האהוב בסליחות

הפיוט "בן אדם מה לך נרדם" הוא אחד מהפיוטים המרגשים והמוכרים ביותר הנאמרים במהלך חודש אלול ובעשרת ימי תשובה במסגרת הסליחות. פיוט זה מזכיר למתפלל את החשיבות של ההתעוררות הרוחנית והחזרה בתשובה, ומהווה קריאה אישית לכל יהודי להתעורר ולהתחזק בעבודת ה' בזמן שבו שערי שמיים פתוחים לקבלת תפילות ותחנונים.

בֶּן אָדָם, מַה לְּךָ נִרְדַּם, קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים.

שְׁפֹךְ שִׂיחָה, דְּרּשׁ סְלִיחָה, מֵאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים.

רְחַץ וּטְהַר, וְאַל תְּאַחֵר, בְּטֶרֶם יָמִים פּוֹנִים.

וּמְהֵרָה רוּץ לְעֶזְרָה, לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים.

וּמִפֶּשַׁע, וְגַם רֶשַׁע, בְּרַח וּפְחַד מֵאֲסוֹנִים.

אָנָּא שְׁעֵה, שִׁמְךָ יוֹדְעֵי, יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִים.

לְךָ אַדֹנַי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים.

עֲמֹד כְּגֶבֶר וְהִתְגַּבֵּר, לְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאִים.

יָה אֶל דְּרשׁ, בְּכֹבֶד רֹאשׁ, לְכַפֵּר עַל פְּשָׁעִים.

כִּי לְעוֹלָם, לֹא נֶעְלָם, מִמֶּנּוּ נִפְלָאִים.

וְכָל מַאֲמָר, אֲשֶׁר יֵאָמַר, לְפָנָיו הֵם נִקְרָאִים.

הַמְּרַחֵם,            הוּא יְרַחֵם, עָלֵינוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים:

לְךָ אַדֹנַי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים.

זהות המחבר וזמן חיבור הפיוט

למרות שהפיוט זוכה לפרסום רב במסורת היהודית, זהות מחברו איננה ידועה בוודאות. קיימות השערות שמחבר הפיוט היה חכם יהודי שחי בתקופת ימי הביניים, בסביבה שבה תנועת התשובה וההתעוררות הרוחנית הייתה מרכזית. ייתכן כי הפיוט חובר בתקופה של התעוררות פנימית וצורך בתשובה לאומית ואישית, כמו בימי הגלות או בזמן רדיפות.

מקומו בסידור התפילה

הפיוט "בן אדם מה לך נרדם" נאמר כחלק מקטעי הסליחות, במיוחד בקטע הפתיחה של הסליחות הנאמרות בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה. הוא נאמר בתחילת התפילה, כחלק מההכנה הנפשית לקראת יום הדין, ומסייע במיקוד הקהל בהתעוררות הרוחנית הנדרשת בתקופה זו.

סינגל מעורר לימים הנוראים: עידו פורטל ורועי אמיר - "בן אדם מה לך נרדם?"

תוכן הפיוט

קריאה להתעוררות רוחנית

הפיוט פותח בקריאה נמרצת לכל יהודי: "בן אדם מה לך נרדם; קום קרא". המחבר משתמש בפניה ישירה לאדם ומזכיר לו את תפקידו בעולם – להתעורר ולפנות אל ה' בתפילה ובתחנונים.

משפט זה מתחיל ב"בן אדם" ומסיים ב"אדון האדונים", במטרה להעצים את הפער בין האדם לבורא.

את הפיוט הזה שרים בתחילת הסליחות. הקריאה היא לאדם להתעורר לא רק מהשינה הפיזית, אלא במיוחד מהשינה הרוחנית, להתחזק בתשובה ובמעשים טובים.

הצורך בתשובה ובטהרה

במהלך הפיוט המחבר מציין את הפעולות שיש לבצע כדי לזכות ברחמי ה': להיטהר, להתרחק מחטאים ולהתוודות על מעשים רעים. השורות הבאות של הפיוט מלוות את הקורא בהדרגה בתהליך התשובה וההתחדשות הרוחנית.

סוף הפיוט - אופטימיות ותקווה

הפיוט מסתיים בשורה אופטימית, המדגישה את רחמי ה' על עמו: "המרחם הוא ירחם עלינו; כרחם אב על בנים". שורה זו מושרת לאחר החזן על ידי הקהל, ומביעה תקווה וביטחון בכך שה' יקבל את התשובה והתחינות של עמו.

גל ביטון בביצוע מיוחד: "בן אדם מה לך נרדם"

מבנה הפיוט מבחינה אמנותית ספרותית

הפיוט בנוי משני בתים, כאשר בין הבית הראשון לבית השני מופיע הפסוק מספר דניאל (ט', ז'): "לְךָ ה' הַצְּדָקָה; וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים". הבית הראשון כולל שש שורות, בעוד שהבית השני כולל ארבע שורות. כל שורה בנויה משלוש צלעיות, עם חריזה רציפה לכל הבית, והשיר שקול במשקל הברתי-דקדוקי של 3-3-6 הברות – שתי הצלעיות הראשונות בכל שורה כוללות שלוש הברות, והצלעית השלישית שש הברות.

השימוש בציטוטים מהמקרא

פיוט זה עשיר בציטוטים מקראיים, דבר המוסיף לו עומק ומשמעות. המשפט הפותח, "בן אדם מה לך נרדם; קום קרא", מזכיר את הפסוק מספר יונה (א', ו').

בנוסף, הפסוק "לְךָ ה' הַצְּדָקָה; וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים" נלקח מספר דניאל (ט', ז'), ומבטא את ההכרה בהבדל שבין מעשי האדם לבין צדקת ה'.

המילים "כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים" נלקחו מתהילים (ק"ג, י"ג), ומוסיפות את ממד הרחמים והחמלה האבהית של ה'.

הפיוט "בן אדם מה לך נרדם" הוא אחד הפיוטים המרכזיים הנאמרים במהלך הסליחות, והוא מצליח לחבר בין המישור הפיזי והרוחני של האדם לבין מחויבותו לתשובה ולהתעוררות רוחנית. במבנהו הספרותי המדוקדק ובשילובו של ציטוטים מקראיים, מצליח הפיוט להעביר מסר חזק של חזרה בתשובה, רחמים ותקווה לגאולה רוחנית ואישית.