פרשת שופטים
רמב"ן על פרשת שופטים: דבר תורה קצר ומרתק לשולחן השבת
מחפשים משהו לשולחן שבת? קבלו פירוש קצר של הרמב"ן לפרשת השבוע, עם חיזוקים ועצות שיעשירו את חוויית השבת שלכם
- יונתן הלוי
- פורסם ב' אלול התשפ"ד
(צילום: shutterstock)
בפרשת השבוע, פרשת שופטים, מובא ציווי למלך:
"רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס וַה' אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד". (דברים י"ז, ט"ז)
רש"י מבאר: סופו של הפסוק הוא הטעם לתחילתו: הטעם שלא ירבו לו המלך סוסים, הוא כדי שלא ישיב את העם מצרימה.
תמה הרמב"ן, שהרי האיסור שנאמר להם כבר אודות חזרה למצרים – היינו רק אם חוזרים כדי לדור. ואם המלך ישלח אנשים לקנות עבורו סוסים – דרך סחורה היא, ואין בכך איסור?
לכן מבאר הרמב"ן, ששני חלקים שונים יש בפסוק הזה. חלק א' הוא איסור על ריבוי סוסים – זה עצמו אסור. וחלק שני הוא איסור נוסף שנתחדש בפסוק זה – שאסור לשלוח אנשים למצרים לקניית סוסים.
ומה טעם החלק הראשון, איסור ריבוי הסוסים?
מבאר הרמב"ן:
"ויתכן שדרך הכתוב כי הזהיר לא ירבה לו סוסים אפילו מארצו ומארץ שנער או בדרך סחורה המותרת שלא יבטח על רכבו כי רב ועל פרשיו כי עצמו מאוד אבל יהיה מבטחו בשם אלוקיו".
הרב הדר מרגולין מבאר בספרו "למרגלות הרמב"ן" את דברי הרמב"ן:
כלומר, האיסור הוא שלא ישים את עצמו במצב בו הוא לא נצרך לביטחון בה'. כי כאשר המצב מצד עצמו 'טוב מדי'', 'בטוח מדי', יכול האדם לחיות את חייו בלי לבטוח בה'.
וזה עצמו מה שרצה הכתוב למנוע.
בהמשך הפרשה מצינו הנחייה ליוצאים לקרב: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי ה' אלוקיך עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".
רבנו יונה מבאר שזוהי מצוות לא תעשה: אף על פי שרבים הם ממך – לא תירא מהם, יש איסור לאו ביראה זו.
ולא רק לחיילים נאמר הדבר, זו רק דוגמה: זוהי הנחיה לכל יהודי שנמצא במצבים קשים בחיים הנראים חסרי סיכוי – אסור להתייאש. לא רק מחיילי אויב בשעת הקרב, אלא מכל דבר הנראה כמאיים על מלחמת החיים. ואפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם – אל יתייאש מן הרחמים. זוהי מצווה לכל יהודי באשר הוא, לחיות באופן של ביטחון: "לא תירא מהם!"
כך לשון רבנו יונה (שערי תשובה ח"ג, אות ל"א): "הוזהרנו בזה, שאם יראה האדם כי צרה קרובה, תהיה ישועת ה' בלבבו ויבטח עליה".
לסיכום, מצוות הביטחון היא לא רק למלך "לא ירבה לא סוסים", ולא רק לחיילים "לא תירא מהם".
זוהי מצווה לכל יהודי, במשך כל ימי חייו.
מצווה שגדול כוחה לשפר את חייו של האדם.
ככה חי יהודי.
הרב זמיר כהן - מה ההבדל בין אמונה לביטחון? ואיך מבינים מהבריאה שיש בורא לעולם? צפו: