עידית ליכטנפלד ​עם טעויות משעשעות של בעלי תשובה. והפעם: גילגולים גילגולים

הנה כמה סיפורים משעשעים שקיבלתי לאחרונה, של בעלי תשובה שפוסעים צעדים ראשונים בדרך לא מוכרת...

*

כשהתפללתי "עלינו לשבח" לא ידעתי מה זה "גילולים" ("להעביר גילולים מן הארץ...").

אני אסטיגמטית – זו תופעה שבה רדיוס קימור הקרנית לא תקין, והמח משלים את הצורה לפי הזיכרון. כמובן התבלבלתי במילה "גילולים", והייתי אומרת "להעביר גלגולים"... חשבתי שאני מבקשת שלא יהיו גלגולים יותר...

*

בעל תשובה נפגש עם הרב של הבחורה שיצא איתה לשידוך. הרב תהה על קנקנו, לראות שהוא ראוי להתחתן עם התלמידה שלו במדרשיה.

הרב מזג לו כוס מים, ובסוף הפגישה אמר לו: "אל תשכח לברך ברכה אחרונה".

הבחור, שהיה טרי בתשובה, נלחץ, וברך בלחש "ברוך אתה השם אלוקינו... עג לגבי י עטיח כמחיעיחל (קשקש בג'יבריש)...".

הרב אמר "אמן"...

בסוף הם התחתנו.

*

חברה שלי, כשהיתה מברכת ברכת המזון – ב"עושה שלום במרומיו" היתה הולכת שלושה צעדים אחורה, כמו בשמונה עשרה...

*

בעלי קנה תפילין, וראה שתי שערות מבצבצות.

הוא חשב שזה פגם בתפירה – אז הוא גזר אותן...

*

והנה סיפור של מישהי שמנסה ללמוד משהו על מקובלויות חברתיות.

התארחנו אצל משפחה חסידית, והיו בקבוקי בירה על השולחן. רציתי לשתות, עונג שבת...

בעלי אומר לי: "לא נהוג...", כמעט בעט בי מתחת לשולחן...

ואז בעלת הבית אומרת לי: "את בטח מתכוונת לבירה שחורה!".

ואני אומרת לה "לא, בירה לבנה"...

הכותבת היא אמא לשישה, שחקנית, מחזאית ומעבירה סדנאות משחק ואלתור.

אשמח לקבל מכן סיפורים נוספים על טעויות של בעלי תשובה, למייל: debi@htv.co.il