כתבות מגזין
"התינוק שלנו היה חולה מאוד, הייתי מוכנה לעשות הכל כדי שיינצל"
התינוק החולה, הרצון להתקרב לבורא מתוך יראה גדולה, בקשת הסליחה הבלתי נשכחת, והפיוט "אדון הסליחות". אריאלה סביר מתארחת במדור "אלול שלי"
- מיכל אריאלי
- פורסם ה' אלול התשפ"ד
נעים להכיר
"אני אריאלה סביר, בת 63, מתגוררת עם בעלי יעקב ביישוב קרני שומרון. עד לפני 18 שנה התגוררנו בצפת, אך בתקופת מלחמת לבנון השנייה רצינו לתת לילדינו מקום רגוע ושקט יותר, אז עזבנו.
"אנשים מכירים אותי מההרצאות, מהשירים ומההפעלות, אבל ככלל אני רואה את עצמי כ'אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה', שזה גם הפסוק ששמי מתחיל ומסתיים בו. אחרי שנים שבהן הופעתי בלי הפסקה, כעת אני מרצה רק מעט ומוסרת מידי פעם סדנאות בכתיבה. בנוסף, התפנינו בשנים האחרונות לעסוק בתחביבים שלנו. בעלי בעבודות עץ בנגרייה הפרטית שלו, לא לצורכי מסחר, אלא לנשמה - לנכדים ולמתנות יפות. אני גיליתי את הידיים שלי ואני מתעסקת באריגה – אורגת תיקים ויצירות שונות. כששואלים אותי מה אעשה עם מאגר היצירות שלי, אני צוחקת ועונה: 'אשמור לתערוכה בגיל שבעים שנה'".
שתפי בזיכרונות מחודש אלול הראשון אחרי חזרתך בתשובה
"את חודש אלול הראשון כבעלת תשובה חוויתי לפני 32 שנה, זמן קצר אחרי שהתחלנו לשמור מצוות. הכל נעשה אז בדחילו ורחימו, כשניסינו ללמוד את הקודים, בעיקר מתוך יראה והרבה פחד. היה זה אחרי שהתינוק שלנו ניצל בנס ממחלת כבד שהייתה לו, והייתי מוכנה לעשות הכל כדי שבורא עולם ישפיע עליי שפע. באותם ימים לא הכרתי מספיק בכך שהקב"ה אינו 'מעניש' אותנו בגלל שאנחנו לא טובים, או 'מחלק מתנות' כי התנהגנו יפה. לא הבנתי שהיחס עם בורא עולם הוא הרבה יותר עמוק, ומה שמוטל עלינו הוא ללמוד את הקודים ולהבין מה מוטל עלינו ומה השליחות שלנו בעולם.
"באותם ימים מצאתי את עצמי כשאני עוסקת רבות בכתיבת שירים, כי עצם המילים והשירה עזרו לי לנסח את עצמי, ולהסביר לעצמי וגם לסביבה שכל מעשינו נשקלים, גם כבדים גם קלים, והכל גלוי וידוע לפני בורא עולם. כתבתי והלחנתי את השירים הנוגעים לחודש אלול וראש השנה, וזה עזר לי להיות מאוזנת. אגב, אם נחלק את המילה 'איזון' לשניים, נקבל את המילים 'זו-אני' וגם את צירוף המילים 'אין זו'. כלומר, אם רק תרצי להיות באיזון, אין זו משימה מורכבת ובלתי אפשרית. צריך רק לשאוף ולהתפלל על זה.
"מרגש אותי להיזכר באותו חודש אלול, שכן הוא היה בלתי נשכח. עברתי בו תהליך שאפשר לי להכיר את בורא עולם מהמקום הבריא והנכון – לא רק מתוך פחד אלא גם מתוך אהבה. למדתי לעבוד אותו מתוך האיזון הפנימי שלי, ולהמליך אותו בכל רגע ורגע מחדש. בעקבות אותו חודש אלול התחלתי לא רק לקיים מצוות, אלא גם לשים לב יותר לפרטים, השתדלתי לעשות כל מה שאפשר כדי שהתהליך יהיה יציב וחזק".
פיוט או שיר של הימים הנוראים שאת מתחברת אליו ביותר?
"'אדון הסליחות... חטאנו לפניך'. מילים כל כך פשוטות שאני זוכרת אותן עוד מבית הוריי. עד היום כשאני לשה בצק ושומעת ברקע את הפיוט הזה, אני שומעת את קול הסופרן של אמא מתנגן. מאז שמעתי כל כך הרבה חזנים ששרו את הפיוט הזה בבתי הכנסת, אבל לי זה תמיד יזכיר את אמא שלי".
התובנה הגדולה ביותר שלך בעקבות השנה האחרונה?
"בעקבות מלחמת חרבות ברזל, כששורר במדינה כאוס כל כך גדול, אני מרגישה יותר מכל את הפסוק: 'החכם בעת ההיא יידום', ומשתדלת להיות כמה שיותר חכמה. אני מנסה להימנע מוויכוחים ומנקיטת צד, ומעדיפה לשבת בצד ולחכות לישועה. אם נשים לב, האותיות של המילה 'מחכה' יוצרות לנו את המילה 'חכמה'. החכם יודע שהדבר הטוב ביותר עבורו הוא פשוט לחכות למשיח, לגאולה, לישועה, לניסים ולסימנים שבורא עולם נותן לנו בכל רגע ורגע".
ומה תוכלי להמליץ לכאלו שבתחילת דרכם בחזרה בתשובה?
"אחרי שחלפו כמה עשורים מאז שחזרתי בתשובה, אני יודעת שהכי חשוב זה שיהיה לך 'מודל' – מישהו שאתה יכול לשאוף להשתוות אליו ולדמות לו, ושתוכל להתייעץ איתו בעת הצורך. זה לא חייב להיות דווקא רב, אלא מספיק חבר טוב או כל מדריך אחר. בנוסף, יש להימנע מלקפוץ גבוה, כי זה מאוד מסוכן ומניב תוצאות לא טובות, והעיקר – יש להשתדל להיות תמיד בהתקדמות לשמוע שיעורים, להתעניין ולהיחשף, וגם ליישם בשטח, אם זה על הילדים שלנו בבית, ואם זה על האנשים שבסביבתנו. תשתדלו להתקדם באיטיות, והימנעו מלקטול את כל מי שהיה קודם חבר שלכם, רק בגלל שהוא נשאר חילוני. דווקא כאנשים דתיים נסו לפתח אצלכם 'אהבת חינם'. הכוונה היא לא חינם בלי כסף, אלא מלשון 'חן' – לאהוב את החן שיש בזולת. כי לכל אחד יש נקודות חן משלו".
ממי ביקשת סליחה בפעם האחרונה?
"מחברה שלי שישבה שבעה על בעלה. ביקשתי ממנה סליחה על כך שלא הגעתי לנחם אותה, למרות שרציתי מאוד. הבעיה היא שכאישה עיוורת קשה לי להגיע למקום שיש בו המון אנשים, והאישה יושבת כל כך נמוך, על הרצפה או על מזרון, מבלי שיש לי יכולת לזהות את המיקום שלה. זה מאוד מביך ולא נעים, ולכן העדפתי לכתוב לה מכתב ניחומים מהלב, שבסופו בקשת סליחה".
ולסיום, מה את מאחלת לרגל השנה החדשה?
"אני רוצה לאחל לעם שלנו שנזכה לראות את הישועה בקרוב, עם הרבה בשורות טובות, ישועות ונחמות. שכולנו נעשה רק טוב ושנלמד לאהוב את הקב"ה ולהמליך אותו כל הזמן".