מאדאם קאולה: איך הפכה חיהל'ה לאישה העשירה בגרמניה?

חיה וסרמן נולדה בבוכאו שבשווביה הגרמנית בשנת התצ"ט, 1739, לאביה ר' רפאל יצחק ואמה רבקה. כינויה היה חיהל'ה רפאל, על שם אביה, שהיה פרנס הקהילה היהודית בעיר הקטנה.

חיה התייתמה מאביה בגיל צעיר, אבל ירשה ממנו כסף רב וגם חוש עסקי. עד מהרה היא עשתה חיל בעסקיה. אף על פי שהיו לה גם חמישה אחים, היא נמצאה מוכשרת לרשת את עסקי אביה. היא נישאה בגיל 18 לרב עקיבא אורבך, שהיה שקוע בלימודו כל ימיו, וחיה פרנסה אותו ועוד יהודים רבים בכבוד בזכות עסקיה וקשריה המסועפים. בנה מאיר קיבל את משרתו של אביה, והיה ראש הקהל של הקהילה היהודית.

בהיותה בת 29, ואמא לחמישה ילדים, קיבלה את התואר "יהודיית חצר" של הדוכס יוזף ונצל פון פירסטנברג, שהקים לעצמו ביער השחור חוילה עצומה שבמרכזה ארמונות. היא היתה הספקית הבלעדית של תכשיטים, סוסים ועוד לחצר הדוכס. שמה נקרא מאותו הזמן "מאדאם קאולה" (שיבוש לועזי של "חיהלה"), והדוכס הפך לבעל חוב נצחי שלה... חיהלה הפכה ליהודייה העשירה במדינה. באותה תקופה אהבו הדוכסים והאצילים לרכוש חפצי חן ומותרות עד בלי די, וארמונותיהם היו גדושים עד להתפקע ביצירות מכל רחבי העולם. תקופה זו כונתה בהמשך בלעג "רוקוקו", אוסף בלתי הגיוני וחסר טעם, אבל הסוחרים התעשרו מאופנה זו.

הדוכסים והאצילים של גרמניה היו שבעים מכסף. בעלי האדמות העלו להם מסים כבדים, והם ישבו בחצרות ארמונותיהם ונהנו מהופעות, קונצרטים, ועוד. באותו זמן עדיין לא פרחה תנועת ההשכלה, והיהודים התנזרו מן התרבות הזו. למשרדה של מאדאם קאולה הגיע סוחר מפרנקפורט, בניסיון לבדוק שיתוף פעולה. מאדאם קאולה ראתה כי אותו סוחר מתגנדר בלבוש הגויים, ולבו נמשך לקונצרטים, והיא דחתה אותו מעל פניה. לפי הרשום ביומנה היא אמרה לו: "איש צעיר, בעסק שלנו צריכים לעבוד קשה, ולא להתגנדר על פי ירחוני אופנה".

במקביל יצרה מאדאם קאולה קשרים עם דוכסי וירטמברג הגדולים, ובסדרה של יזמות כלכליות שיצרה עבורם, הגדילה את הונם וגם את הונה. היא פתחה עבורם כעין בנק פרטי שסיפק להם אשראי של מזומנים תמורת ערבויות והכנסות עתידיות. בבנק שלה היו מעל מיליון ורבע גילדן, סכום שנחשב עצום ויוצא דופן. בשנת 1790 חתמה חוזה עם הצבא הפרוסי כספקית סוסים וכלי נשק, ולאורך המלחמה מול נפוליאון היא היתה הספקית של תבואה, מזון, סוסים, ועוד. כמו כן היתה ספקית של מלח (בארצות הרחוקות מן הים היו כורים את המלח במכרות מיוחדים).

בשנת 1807 העניק לה הקיסר האוסטרי את מדליית הזהב, תואר של "יועץ אימפריאלי", והיא קיבלה אישור מגורים פטור ממס בעיר שטוטגרט, בה יש עד היום רחוב על שמה.

מאדאם קאולה תמכה בכולל של לומדי תורה בעיירה הכינגן, שבה התגוררה, וכן תמכה בעניים בכל רחבי המדינה, והקימה אכסניות ליהודים הנמצאים בדרך, שבהן היו אוכל כשר ותנאים מכובדים. היא התפרסמה בנדיבותה, ביראת השמים שלה ובמסירותה לכל ענייני היהדות.

חיה'לה נפטרה בא' בניסן ה'תקס"ט, 18 במרץ 1809, ונקברה בבית הקברות היהודי בהכינגן. קברה הוא מבנה אבן מרשים בעל עמודים וסיתותים, ועל מצבתה נכתב:

פ"ט אשה יקרה ברורה גם גועה הושמה

בחכמה ועצה ידה מיד גבר רמה

ביתה פארה בשם שם עולם הנחילה

עתה גועה מתה והלכה לעולמה

הרבתה אבל בני משפחתה ונהי לעניי עמה

על עטרת ראשם כי נפלה אלה מר בכו

ואלה על משענתם כי סר המה נאנחו

בש"ק ר"ח ניסן נפטרה

הק' קויל ב"ה רפאל לפ"ק.