"בְּדִיל וַיַּעֲבר": כל הפרטים על הפיוט שהמלאכים לא מבינים

הפיוט "בדיל ויעבור" הוא אחד מהפיוטים המרכזיים הנאמרים בימים הנוראים. פיוט זה מתמקד בבקשה לזכירת זכותם של אבות האומה על ידי הקב"ה ובשימוש בשלוש עשרה מידות הרחמים, שמזכירות לנו את היכולת לסלוח ולהימנע מענישה קשה.

זהות המחבר וזמן חיבור הפיוט

לפיוט "בדיל ויעבור" אין זהות מחבר ידועה במלואה, אך החוקרים נוטים לייחסו לאחד מהפייטנים האשכנזים של ימי הביניים, אולי אפילו מתקופת הגאונים או הראשונים. תקופה זו התאפיינה ביצירת פיוטים רבים שהודגשו בהם נושאים של תשובה, רחמים ותחנונים, לצד שימוש בלשון ארמית, שהייתה נפוצה בעולם הפיוט בתקופה זו.

מקומו של הפיוט בסידור התפילה

הפיוט "בדיל ויעבור" נאמר במקומות שונים בסדרי התפילה בקהילות ישראל. בקהילות האשכנזים, נהוג לשלב את הפיוט בתפילות יום כיפור קטן, ובקהילות הספרדים והתימנים הפיוט נאמר בימים הנוראים, פעמים רבות בתוספת בתים נוספים המרחיבים על הנושאים הנזכרים בו. פיוט זה מהווה חלק בלתי נפרד ממסורת התפילה, המחזקת את רוח התשובה והבקשה לרחמים בימים אלה.

תוכן הפיוט

הפיוט "בדיל ויעבור" מתמקד בבקשה מהקב"ה לזכור את זכותם של אבות האומה והצדיקים בזכות אמירת י"ג מידות הרחמים. התוכן מעוגן במסורת יהודית רבת שנים, שמדגישה את כוחה של אמירת י"ג מידות הרחמים ככלי לעורר את רחמי שמיים על עם ישראל.

רחמנא אידכר לן

רחמנא אידכר לן, זוהי תפילה בארמית הנאמרת על ידי החזן, והציבור עונים אחריו "בדיל ויעבור", מבקשת שהקב"ה יזכור לנו את זכויות אבותינו. המילים הללו מבוססות על הפסוק "ויעבור ד' על פניו ויקרא", המתקשר עם שלוש עשרה מידות הרחמים. על פי המסורת, הבטיח הקב"ה שבכל עת שאומרים את י"ג מידות הרחמים בציבור, הוא יושיע אותם. שימוש בלשון הארמית, שאינה מובנת למלאכים, מדגישה את התחינה הישירה לאלוהים ללא תיווך מלאכי.

מבנה הפיוט מבחינה אמנותית וספרותית

הפיוט "בדיל ויעבור" בנוי במבנה קבוע ופרקטי, המתאים לתפילה ציבורית ומבוסס על חזרתיות ותחביר פשוט המאפשרים לקהל לענות ולהשתתף באמירה בצורה פעילה.

חזרתיות

הפיוט מתאפיין בחזרתיות מילולית שמדגישה את הנושא המרכזי – הבקשה לרחמים וסליחה. חזרתיות זו מחזקת את המשמעות הרגשית של הפיוט ומאפשרת לקהל לשמור על ריכוז ומיקוד במהלך התפילה.

שימוש בשפה הארמית

כאמור, הפיוט נכתב בשפה הארמית, שפה אשר אינה מובנת למלאכים, במטרה לאפשר לתפילה לעבור ישירות לקב"ה, ללא תיווך.

שילוב זכויות אבות האומה

בפיוט משולבות זכויותיהם של אבות האומה – אברהם, יצחק, יעקב ודוד המלך. בזכות אלה, מתפללים הקהל כי הקב"ה יזכור אותם לטובה ויעבור על מידת הדין לרחמים. זו דוגמה למוטיב אמנותי שמדגיש את הקשר בין העבר ההיסטורי לתקווה לעתיד טוב יותר.

לסיכום, הפיוט "בדיל ויעבור" ממשיך להוות חלק מרכזי בתפילות הימים הנוראים ובמסורת ישראל. מבנהו האמנותי ותוכנו העשיר מזכירים לנו את החשיבות של התשובה, בקשת הרחמים וזכירת הזכויות שלנו ושל אבותינו.

נוסח הפיוט

רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקֵידָא: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּיַעֲקב שְׁלֵימָא: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּמשֶׁה נְבִיאָה: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַהֲרן כַּהֲנָא: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּיוסֵף צַדִּיקָא: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּדָוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן צְלותֵהּ דִּשְׁלמה מַלְכָּא: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא אָרֵים יְמִינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ:            בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא בְּכִסּוּפֵי אַפִּין אָתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ רַחֵם עֲלָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא גַּלֵּי גְבֻרְתָּךְ וּפְרק לָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא דִּינָן אַפֵּיק לִנְהורָא:            בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא דִּינָא דְחַיֵּי טָבֵי גְּזר עֲלָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא הַדְרָךְ שַׁוִּי עֲלָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא וְלָא תִתְפְּרַע כְּעובָדָנָא בִּישִׁין מִנָּן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא זִיוָךְ אַשְׁרֵי עֲלָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא חֲשׁוב עֲלָן טַבְוָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא טַבְוָן סַגִּיאָן אַיְיתֵי עֲלָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא יִתְגַּלְגְּלוּן רַחֲמָךְ עֲלָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

(בעשרת ימי תשובה מוסיפים:

רַחֲמָנָא כַּתְבִינָן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא כַּתְבִינָן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא כַּתְבִינָן בְּסִפְרָא דְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא כַּתְבִינָן בְּסִפְרָא דִישָׁרֵי וּתְמִימֵי: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא כַּתְבִינָן בְּסִפְרָא דְפַרְנָסָתָא טַבְתָּא וּמְזונֵי טָבֵי:            בְּדִיל וַיַּעֲבר:)

רַחֲמָנָא כְּבשׁ חֶמְתָּא וְרֻגְזָא מִנָּן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא לָא תַעְבֵּיד גְּמִירָא לָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא מְחל וּשְׁבק לְחובִין וְלַעֲוָיָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא נְהור טוּבָךְ אַנְהַר עֲלָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא סְעִיד וּסְמִיךְ הֱוֵי לָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא עֲבֵיד עִמָּנָא אָתָא לְטַב: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלותִין: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא צְלותָנָא קַבֵּל בְּרַעֲוָא: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא קַבֵּל צְלותִין וּבָעוּתִין בְּעִדָּן עַקְתִּין: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא רַחֵם עַל נִשְׁמָתִין: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא שַׁתָּא טַבְתָּא אַיְיתֵי עֲלָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא תּוּב מֵרֻגְזָךְ: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

רַחֲמָנָא וְלָא נֶהְדָּר רֵיקָם מִן קַמָּךְ: בְּדִיל וַיַּעֲבר: