לומדים מוסר
זה תלוי בך: כך תוכל להפסיד הכל או להרוויח בענק
הרמב"ן על ההימנעות מגאווה וחיזוק הענווה: "הכל שווה לפני המקום, כי באפו משפיל גאים, וברצונו מגביה שפלים. לכן השפיל עצמך, וינשאך המקום"
- אמיתי חניה
- פורסם ט' אלול התשפ"ד
(איור: shutterstock)
הציטוט היומי
"ובמה יתגאה לב האדם? אם בעושר – "ה' מוריש ומעשיר" (שמ"א ב ז).
ואם בכבוד – הלא לאלוהים הוא, שנאמר (דה"א כט יב): "והעושר והכבוד מלפניך", ואיך מתפאר בכבוד קונו?
ואם מתפאר בחכמה: "מסיר שפה לנאמנים, וטעם זקנים יקח" (איוב יב כ).
נמצא: הכל שווה לפני המקום, כי באפו משפיל גאים, וברצונו מגביה שפלים. לכן השפיל עצמך, וינשאך המקום".
(אגרת הרמב"ן).
משמעות הציטוט
הרמב"ן מלמד אותנו על הצורך להימנע מגאווה ולהבין שכל מה שיש לאדם – בין אם זה עושר, כבוד או חוכמה – מקורו מהקב"ה, ולא מהאדם עצמו.
הרמב"ן מתחיל בשאלה: במה האדם יכול להתגאות? אם זה בעושר – הרי זה ה' שנותן עושר ומוריש אותו לפי רצונו, כפי שנאמר בפסוק "ה' מוריש ומעשיר" (שמואל א' ב, ז'). אם האדם גאה בכבוד, גם זה שייך לה' כפי שנאמר: "העושר והכבוד מלפניך" (דברי הימים א', כ"ט, י"ב), ולכן לא נכון להתפאר בכבוד שבסופו של דבר שייך לה'. ואם האדם מתפאר בחוכמתו, יש לזכור כי ה' יכול לקחת את החוכמה ברגע, כמו שכתוב: "מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים ייקח" (איוב י""ב, כ').
בסופו של דבר, הרמב"ן מסכם שהכל שווה לפני ה', והוא משפיל גאים ומרומם את השפלים כרצונו. ולכן, האדם צריך להשפיל את עצמו בענווה, ואז ה' ירים אותו וינשאו למעלה.
השיעור המרכזי כאן הוא על ענווה – האדם צריך לזכור שהכוח, הכבוד והחוכמה שיש לו אינם תוצאה של מעשיו בלבד, אלא הם מתנות מה'. בכך הוא מזכיר לנו להיות צנועים ולהבין שהכל בידיו של הקב"ה.
כמה מילים על המחבר
הרמב"ן, רבי משה בן נחמן היה מגדולי ישראל מתקופת הראשונים, וכתב חידושים על הש"ס ופירוש על התורה. הרמב"ן נולד בספרד בשנת 1194, ונפטר בארץ ישראל בשנת 1270. בהיותו בן 73 עלה לארץ ישראל על אף הסכנות, ושם חידש את הישוב היהודי בירושלים, אשר נחרב קודם לכן על ידי הטטרים, ומשום כך הוא נחשב לאבי הישוב היהודי בירושלים. הוא מתאר כי בבואו לירושלים לא מצא בה כי אם שני אחים צבעים ששכרו את הרשות לסייד בירושלים. הרמב"ן שיפץ חורבה שנמצאה בעיר, והחזיר את ספרי התורה שהוברחו לשכם בתקופת המלחמה.
הרב זמיר כהן – מעלת הענווה. צפו